שב

וכמו שאמר אילפא בתענית דך"א א' מי איכא מידי בברייתא דלא פשיטנא לי' ממתניתין, וכמו שאמר ר"י מי איכא מידי בכתובי דלא רמיזא באורייתא בתענית ד"ט ע"א, שכ"ז אינו צמצום גמור כ"א מועט המחזיק את המרובה כו'.

ב) ובזה יובן ענין מ"ש אלו ואלו דא"ח, דהנה ארז"ל (במד"ר פ' מצורע ר"פ י"ט ובשה"ש ע"פ ראשו כתם פז) שאלפים שנה קדמה התורה לעולם דכתיב ואהי' אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה שנא' כי אלף שנים בעיניך כיום כו', והיינו בחי' אאלפך חכ' אאלפך בינה, וזהו קדמה תורה לעולם שקדמה למעלת ומדריגת העולם, כי שורש העולם הוא מבחי' מדות דאצי' שהם המקור לעולם וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה. אך הנה התורה נמשכה לעולם דהיינו ששרש התורה היא בבחי' חו"ב וכמאמר אורייתא מח"ע נפקת רק שנמשכה לעולם היינו בחי' מקור התהוות העולם שהם בחי' מדות כשר פסול טמא טהור. והנה מדות העליונות אינו כמו המדות שלמטה שהמדות שלמטה הם רק גורמים ההשפעה אבל לא עצם המדה משפיע וכמו עד"מ מי שהוא חסדן בטבע משפיע טובות לזולתו, הנה מדת החסד שלו היא רק גורמת ההשפעה שישפיע הטוב לזולתו, אבל לא נשפע ממדת החסד שלו עצמה לזולתו, משא"כ למעלה עצם המדות הם משפיעים ומחיים וכמ"ש מכלכל חיים בחסד שחסד גופא מחי', אתה גבור לעולם אד' מחי' מתים שהגבורה עצמה מחי' מתים כו', כי ר"ת אתה גבור לעולם אד' הוא שם אגל"א שמבחי' זו נמשך להחיות מתים ע' בהוספות לת"א במג"א בד"ה למה לעתיד יתבטלו הנביאים, ובהגהות לשם. [י"ל הכוונה במ"ש שהמדות עצמם משפיעי' היינו שע"י התורה נמשך מבחי' חו"ב במדות ושיהי' זה נשפע לעולם ע"י המדות כו', ולכן לאחר שנמשכה במדות שם יש התחלקות אוסרין ומתירין, וכמו עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד ע"מ וממילא נמשך החיות מבחי' התורה בעוה"ז, או שע"י נמשך קיום העולם בחי' לעולם ה' דברך נצב בשמים, ע' בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי הא', ובד"ה זימנא חדא הוי צריך עלמא מטרא].

דהנה ארז"ל במדרש תלים סי' י"ב ע"פ אמרות ה' אמרות טהורות א"ר ינאי לא ניתנו ד"ת חתוכים למשה אלא כל דבר ודבר שאמר לו הקב"ה הי' אומר לו