ש

ועפ"ז יובן מ"ש באד"ר דקמ"ד ע"ב ר' יהודה הוה קארי לי' שבת, והיינו כי כמו בשבת יש מה שמקדשא וקיימא, ויש מה שמוסיפין ע"י העבודה כו' שז"ע מ"ש ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת, שע"י העבודה בששת ימי החול עושים את השבת, נמצא שע"י העבודה בששת ימי החול נעשה יתרון ביום השבת, כמו"כ החברייא ע"י ההילול והשבח פעלו יתרון ברשב"י. וי"ל ג"כ שזהו ע"ד מתלמידי יותר מכולם, וגם במשה נאמר לך רד כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, דהנה גם למעלה בזמן הגלות נא' הצדיק אבד (בישעי' סי' נ"ז) שאבד מלקבל ברכאן מאימא עילאה, כמ"ש במאו"א אות א' סי' גימ"ל, וכמארז"ל במד"ר פ' משפטים ס"פ למ"ד כי קרובה ישועתי לבוא, ישועתכם אין כתי' כאן אלא ישועתי, אלמלא מקרא כתוב א"א לאומרו כביכול עמו אנכי כו', וזהו מ"ש הנה מלכך כו' וצדיק ונושע, והיינו כי ישועתם של ישראל ישועתו של הקב"ה כו', ועד"ז יובן שגם מעלת רשב"י שבעסק תורתו יוכל להוריד גשמים, זהו בצירוף תלמידיו המקבלים ממנו, שעי"ז דוקא מאיר בו חכמה עילאה שבה מלובש אוא"ס להיות ואשים דברי ממש בפיך, שבמקום שיש משפיע ומקבל נשפע תוס' וריבוי שפע וכמ"ש זכר ונקבה בראם כו' ויברך אותם, כמו"כ גם רשב"י הי' בצירוף תלמידיו דוקא כו'.