חצר
ושבתה שלא נדפס, שבחי' זו הוא ע"י התורה דוקא ולא ע"י התפלה לבד כו', ע' בלק"ת פ' ראה בד"ה וכל בניך למודי הוי', והיינו מטעם הנ"ל שהתורה היא דבר הוי' מלמעלה למטה שנא' בו המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, שמיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זא"ז, שמחמת עוצם הגילוי שמתגלה בחי' היותר גבוה מהם מתבטלי' כו', אך עסק התורה באופן זה שיהי' בבחי' תען לשוני אמרתך זהו ע"י הביטול לאוא"ס ממש כו', וזה הי' הכח של רפב"י שאמר גינאי נהרא חלוק לי מימך, וכן זוטר דבכו מחי' מתים שבחי' זו הוא ע"י עסק התורה בבחי' ביטול כנ"ל, וע' מזה בלק"ת פ' תזריע בד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע.
והנה מכ"ז יובן ענין ירידת הגשמים שנמשך ע"י לימוד התורה של רשב"י בפסוק מה טוב ומה נעים שהפסוק מדבר מהטוב שע"י יחוד העליון דזו"נ שזהו עצמו שורש ענין ונתתי גשמיכם בעתם, וסיים במאמר תנא בי"ג מכילין דרחמי לאשכחא ברכאן לתתא, כי סיים במה שפתח להיות כי שרש יחוד זה נמשך מי"ג מדה"ר ולכן היו גוזרים י"ג תעניתים על הגשמים בכדי לעורר יג"מ הרחמים דא"א, וכמ"ש בזהר פ' אחרי דע"ז ע"ב בענין ואיש כי יקח את אחותו כו' חסד הוא, ושרש חסד זה שרשו מא"א חסד דלגאו ורב חסד, רק שענין הי"ג תעניות הם מלמטלמ"ע שלכן ג' הראשונים היו מתענים רק בימים ולא בלילות שהיו אוכלים ושותים משחשיכה, ובעשרה תעניות האחרונים היו מתענים גם בלילות שהיו מפסיקים מבעוד יום, והיינו כי ג' תעניתים הראשונים הם כנגד בי"ע ועשרה האחרונים הם כנגד ע"ס דאצי', שכ"ז הוא מלמטה למעלה. אמנם רשב"י בעסק תורתו המשיך בחי' זה מלמעלה למטה ע"י עסק תורתו בבחי' ואשים דברי בפיך וכנ"ל כי התורה נדרשת בי"ג מדות ג"כ שהם נגד יג"מ הרחמים, וכנודע מענין א"ת שושנים אלא ששונים בהלכות כו', גם ענין טל תורה הרי הטלא דבדולחא שבמו"ס זהו גבוה מיג"מ שהם כנגד י"ג תיקוני דיקנא שנק' שיורי טלא דבדולחא.
והנה כמו ההפרש שבין תפלה לתורה כמו"כ הוא ההפרש בין תפלה לברכה ג"כ, כי תפלה היא מלמטלמ"ע וברכה היא מלמעלמ"ט, שהתפלה היא מלמטלמ"ע שהוא עצמו הוא למטה רק שע"י אתעדל"ת מעורר יהי רצון שהמתפלל עצמו למטה ומתחנן ומבקש שיומשך לו רצון מלמעלה, וזהו כמארז"ל במשנה י"ג פ"ב דאבות אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה שנא' כי אל רחום וחנון ארך אפים (עזרא ה') שמבקש תחנונים שיומשך לו מלמעלה, אבל הברכה היא מלמעלה למטה ע"ד ברכת כהנים שאומרי' יברכך הוי' שהוא קצת לשון ציווי, והיינו לפי שהכהנים הם בני אהרן ששרשם הוא מאהרן הכהן שהוא נצח דאבא, ונצח דאבא הוא למעלה מז"א וממנו מקור המוחין דז"א שהם מנה"י דאבא, ע"כ ממשיך מאבא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.