רצז

החיצונים מן הקדושה ויתפרדו כל פועלי און, לפי שהיתה תורתו אומנתו כרשב"י וחביריו כו' שהיו בבחי' ביטול לאוא"ס ב"ה כל היום ע"י המס"נ שהמשיך עליו בק"ש (כי מן הק"ש גם רשב"י וחביריו לא היו פטורים, כ"א מן התפלה לבד) והיתה תורתו אומנתו ג"כ בבחי' ביטול ממש, ואשים דברי בפיך, ודברי אשר שמתי בפיך, וכמארז"ל מתניתין מלכתא שכמו המלך שגוזר אומר שיהי' הפסק כך, כמו"כ ע"י הלימוד שלמד בסדר נזיקין וזיכה את הזכאי וחייב את החייב עי"ז הפריד הקלי' מהקדושה להיות יתפרדו כל פועלי און כו', נמצא שע"י דבורו בתורה גרם למעלה לזכות את הזכאי כו'. וז"ע בחי' משפט שיהי' כל דבר על מכונו, כי לא די לעורר מדת חסדו וטובו לבד שמאחר שהוא התעוררות בחי' א"ס השוה ומשוה הנה בבחי' זו נא' שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך שגם השממית היא בחי' הקלי' וסט"א יש לה יניקה ואחיזה כו', וכענין לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו', וצריך לעורר בחי' משפט למעלה שלא יומשך חיות ויניקה אלא בסטרא דקדושה, להיות יאר הוי' פניו אליך דוקא ישא הוי' פניו אליך דוקא, היינו פנימיות ועיקר החיות כו', ובחי' זו הוא ע"י התורה כמארז"ל במד"ר בפתיחתא דחכימא דאיכה (די"ג ע"ג בדפוס שקלאוו) ע"פ הקל קול יעקב והידים כו' שכל זמן שהקל קול יעקב אין הידים ידי עשו שולטות כו', ורב יהודה המשיך זה ע"י עסק תורתו בסדר נזיקין כו'.

והנה בחי' זו בתורה הוא בחי' טל תורה ע' בלק"ת בד"ה האזינו השמים השלישי בסופו, וז"ע תען לשוני אמרתך כעונה אחר הקורא, תזל כטל אמרתי, והכח הזה בעסק התורה ע"י שהוא בחי' ואשים דברי בפיך דברי ממש, מבחי' מדבר, כי יש ד' בחי' דצח"מ, חי הוא בחי' חכ' כמ"ש והחכ' תחי', וכתר נק' מדבר שלמעלה מבחי' חי, ע' בהביאור שעל ד"ה בחדש השלישי שבת"א פ' יתרו, ולכן נק' התורה שלום, משא"כ התפלה שעת צלותא שעת קרבא כי התפלה היא מלמטלמ"ע ויש מונעים ומעכבים כו', וכמ"ש מלחמה להוי' בעמלק כו', ע' בלק"ת בד"ה כי תצא השני, אבל התורה היא בחי' דבר הוי' שמלמעלה למטה שכולם בטלים לפניו ית', שגם בלעם אמר לא אוכל לעבור את פי הוי', גם בבחי' ומעלת התפלה נא' מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב (ע' מזה בס' החינוך באריכות), אבל במ"ת נא' וירד הוי' על הר סיני, הגם שלא הי' מזוכך עדיין כ"כ, וזהו ג"כ מארז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם שנא' ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך שהת"ח נק' בנאים כמארז"ל מאי בנאים אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו של עולם כל ימיהם (בשבת דקי"ד ע"א), ע' בד"ה כי תבואו כו'