רצו

דתורה (ע' בביאור ע"פ ועשו להם ציצית) שהשלמה הוא בחי' לבושי התורה שנתלבשה התורה בדיני ההלכות כשר פסול כו', והאור הוא בחי' פנימיות התורה, וזהו בחי' טל תורה וכמארז"ל בפי"ג דכתובות דקי"א ע"ב ע"פ כי טל אורות טליך (בישעי' סי' ך"ו) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו, ובילקוט בישעי' ברמז רצ"ח ע"פ זה הגירסא טל תורה מחייהו, והיינו כי אור וטל הם בחי' אחת. וזהו ואהי' אצלו אמון שהתורה היא האומן והממוצע שבה וע"י נמשך בריאת העולמות.

והנה עשרה מאמרות נק' בזהר בשם מילי דהדיוטא ולאו אורחי' דמלכא לאשתעי במילי דהדיוטא והממוצע היא התורה, והנה מתחלת הבריאה הי' זה מצד כי חפץ חסד הוא ועכשיו ממשיכי' בחי' זו ע"י התורה, וכמ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו כו' ואין כבוד אלא תורה, והיינו שכדי להיות לעולם ה' דברך נצב בשמים כמ"ש רז"ל במד"ר ובסש"ב בשם הבעש"ט שדבר ה' נצב תמיד בשמים להחיותו ואם הי' מסתלק עד"מ המאמר יהי רקיע שעומד בשמים להחיותם על רגע א' הי' אין ואפס מבחי' השמים, וכדי שיומשך קיום וחיות העולם היינו שיעמדו הע"מ להחיות הנבראי' שנבראו ע"י הע"מ ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילי דהדיוטא הנה זהו ע"י התורה שזהו מ"ש ולכבודי בראתיו כו', ע' בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר הא', שע"י התורה ממשיכי' קיום וחיות העולמות שיהי' דברך נצב בשמים להחיותם, וזהו ל' שארז"ל דברו חכמים בהוה, היינו שע"י דבר החכמי' בד"ת עי"ז ממשיכי' קיום העולם בהוה ע' בלק"ת בסד"ה ביום השמיני עצרת כנישין יהא לכון, וכמו שהממוצע צ"ל כלול משני הבחי' כמו"כ בתורה יש בחי' סתים וגליא שבתורה, ונק' אחור וקדם צרתני.

ולכן ע"י עסק התורה נמשך ממילא הקיום והחיות בהעולמות מאחר שהתורה היא האומן והממוצע כו', וע' בת"א בד"ה המגביהי לשבת, שז"ע רב יהודה דכולא תנויי בנזיקין הוה לזכות את הזכאי ולחייב את החייב להפריד ביניהם, בכדי להפריד