רצה

אומרו זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי, דהנה פי' זמירות כו' שדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות וקיומם תלוי בדקדוק א' מד"ת כמו עד"מ ע"י הקרבן עי"ז נעשה עליות העולמות מסוף כל דרגין עד ריש כל דרגין וכנודע ממ"ש בזהר שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס שע"י עליות הקרבן מתעלים כל העולמות, הנה כ"ז הוא כשהקרבן הוא כשר, אבל אם נמצא בו איזה פסול כמו כשקיבל הדם בשמאל, או שלא בכלי שרת או שארי דברים הפוסלי' לא נעשה שום עלי' כלל, או עד"מ ע"י תפילין ממשיכים להיות הקב"ה מניח תפילין שה"ע המשכת מוחין לז"א שנמשך בחי' זו מרכ"ד עד סוף כל דרגין, שנמשך המשכת אלקותו ית' ע"י בחי' מצות תפילין וכדומה, הנה כ"ז כשלא נמצא פסול בהתפילין, אבל אם נמצא בהם איזה פסול לא יומשך כלל ע"י הנחתם כו', א"כ תלוי כל חיות וקיום העולם בדקדוק א' מד"ת, וזהו שאמר דוד בעת צרתו זמירות היו לי חוקיך כו', שהי' משתבח במעלת התורה שכל חיות העולמות תלוי בדקדוק א' מד"ת ע"כ הי' משתעשע מאד מלימוד וקיום המצות, ואעפ"כ נענש ע"ז כמארז"ל בסוטה דל"ה ע"א דוד זמירות קרית להו הריני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעין ששכח לפי שעה מ"ש בבני קהת כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, והוא הוביל את הארון בעגלה.

והענין הוא דהנה כתי' ראיתי והנה מגילה כתובה פנים ואחור, והיינו שיש בחי' פנים ואחור בתורה, ומה ששיבח דוד זמירות כו' שכל חיות העולמות תלוי בדקדוק א' מד"ת זהו לגבי בחי' אחור שבתורה שזהו בחי' נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל בחי' פנים שבתורה ע"ז נאמר ואהי' אצלו שעשועים, אצלו דוקא, שהוא בחי' שעשועי המלך הקב"ה בתורה שהיא מיוחדת במאציל ב"ה, שז"ע שאמרו בזהר אורייתא וקוב"ה כולא חד, ובידיעת עצמותו יודע את התורה, וכמ"ש אלקים הבין דרכה וכתי' לא ידע אנוש ערכה, ולכן נענש בשכחה לפי שעה, שהשכחה היא מבחי' אחוריים כנודע, ושכח שהלוחות צריכים לשאת בכתף בכדי לייחד ולחבר את הכתפיים שהם בחי' אחוריים אל עבודת הקדש היא בחי' ח"ע בבחי' פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם וכמארז"ל בירושלמי דשקלים שלא הי' בהם פנים ואחור.

והנה כתי' ואהי' אצלו אמון, א"ת אמון אלא אומן, וכמארז"ל במד"ר ובזהר שהתורה היא כלי אומנתו של הקב"ה, וכמאמר אסתכל באורייתא וברא עלמא, שכמו שהאומן הוא ממוצע שע"י נבנה הבנין, כמו"כ התורה היא הממוצע בין אוא"ס ב"ה ובין עולמות הנאצלים, והממוצע צ"ל כלול משני הבחי', וזהו בחי' סתים וגליא שבתורה, שזהו בחי' זמירות ובחי' פנים הנ"ל היינו בחי' ואהי' אצלו שעשועים כו', וזהו ענין עוטה אור כשלמה שבחי' אור ושלמה הוא ב' הבחי' שיש בממוצע