רצד

והעלאה והתעוררות זו הוא כמשל הנ"ל מצפור המדברת שע"י הדבר חידוש מעורר לב המלך שיפנה לבקשת ההדיוט, כמו"כ עיקר העלאת מ"ן תלוי באתדל"ת של נש"י דוקא המלובשים בגופים, הגם שמלאכים עומדים ברום עולם ותמיד משי"ב בלי הפסק עומדי' ואומרים ביראה קדוש, גם בדעת יותר ידברו, שהשגתם גדולה ועצומה ומתענגים על הוי' לאין קץ, משא"כ למטה שיש מח"ז רבות הטורדות ומפילות לב האדם, וגם האהבה שמעורר חולפת ועוברת ויש לה הפסק כו', אך בשביל החידוש שבזה שהרי כח זה באדם למטה להיות מדבר הוא מאכילה ושתי', ומי שאינו אוכל ג' ימים נעשה חלוש ואין לו כח הדבור בשלימות וכן כמה מניעות שתלוי בגשמיות כמו מניעת הקור, דבר זה יקר מאד בעיני ה' וכמשל צפור הנ"ל, לכן עי"ז מעורר רחמים רבים להיות נמשך יהי רצון רצון חדש, שיהי' רופא חולים ומברך השנים, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים ובת"א בד"ה מזוזה מימין, והיינו שכדי שיהי' יהי רצון זהו ע"י מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל, שענין הכתר עושים מאבנים טובות, ואותיות התפלה נק' בשם אבנים כנודע ממ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים, וכשהתפלה היא באהוי"ר אז האבנים הם אותיות התפלה הם אבנים טובות וראוים לעשות מהם כתר ועטרה, אך מ"מ אותיות דבור האדם הוא גשמי ז"ע שהמלאכים מעלים התפלות, כי המלאכים הם רוחנים והדבור שלהם הוא כערך המחשבה שלנו, וע"י המלאך המקבל התפלה מזדככת התפלה מגשמיות לרוחניות ע"י המלאך ההוא, והנה גבוה מעל גבוה עד עולם העליון שבו משכן מט"ט והוא קושר כתרי' לקונו להיות נמשך יהי רצון רצון חדש שירד גשמים וכדומה כו', וז"ע העלאת מ"ן שע"י התפלה כו'.

אך התורה היא בחי' ח"ע שלמעלה ממדריגת חיות העולמות, ויובן במשנ"ת באגה"ק סי' ל"ו ובד"ה ואהי' אצלו אמון בלק"ת, במה שנענש דוד המע"ה על