רצב

לתתא כו' בי"ג מכילן אורייתא מתעטרא כמה דאוקימנא מק"ו ומג"ש כו' ת"ח בההיא שעתא דבעי יעקב דיתברכין בנוי כו' כתי' כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת הא תריסר כו'. והנה החבריא אמרו ג"כ ד"ת ובעסק תורתם שבחו מאד את רשב"י, וגם מצינו באדרא דקמ"ד ע"ב ר' יהודה הוי קארי לי' שבת מה שבת להוי' קדש, אוף ר"ש שבת להוי' קדש. וצ"ל מהו ענין השבחי' ששיבחו אותו, וגם צ"ל הלא על המטר מצינו כמה תפלות ובקשות שהיו מוסיפי' שש ברכות בשמ"ע כמ"ש בפ"ב דתענית, והיו גוזרי' י"ג תעניות, והוא פעל זה ע"י אומרו ד"ת מענין יחוד זו"נ כו'.

אך הענין הוא שזהו ההפרש בין תפלה לתורה, שהתפלה היא מלמטלמ"ע והתורה היא מלמעלמ"ט, שפי' מלמטלמ"ע הוא לפי ערך הכנת כלי המקבל באתעדל"ת כן נמשך מלמעלמ"ט באתעדל"ע, אבל תורה היא בחי' אתערותא דלעילא מצד עצמה, וכמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואתחנן שהתורה היא בחי' אתעדל"ע מצד עצמה מלמעלה למטה שע"ז הי' בקשת משה שיכניס הוא את ישראל לארץ שרצה להנחיל בהם הכח שיוכלו להמשיך המשכת אוא"ס בבחי' אתעדל"ע מצד עצמה מלמעלמ"ט ע"י התורה כו', ולא פעל זה, כ"א אמר לו עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה את הארץ, שע"י הראי' שראה את הארץ מרחוק המשיך בחי' זו עכ"פ ביחידי סגולה כמו רשב"י וחביריו שתורתם אומנתם שיוכלו להמשיך ע"י תורתם אתעדל"ע מצד עצמה מלמעלמ"ט, ולכן מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה כמ"ש בסידור שער הק"ש הטעם לזה כי התפלה היא בחי' חיי שעה, פי' שעה הוא בחי' מל' בחי' זמן מלך מלך ימלוך, וחיי שעה היינו ההמשכה בבחי' מל' הנק' שעה לצורך קיום וחיות העולמות, אבל תורה היא בחי' חיי עולם המשכת מוחין לז"א, וא"כ בכלל מאתים מנה, לכן הם פטורי' מהתפלה כו'.

ושרש ענין חיי עולם הוא ע"ד מ"ש בפי' הפסוק ואתה מרום לעולם הוי' (תלים צ"ב) שמה שנמשך לעולם הוא מבחי' מרום רוממות עצמותו א"ס ב"ה, וכמארז"ל במד"ר ר"פ קדושים פך"ד ע"פ ואתה מרום, רוממות אתה נוהג בעולמך, כהונה לעולם, מלכות בית דוד לעולם, קדושה לישראל לעולם, וע"ד מ"ש רז"ל במד"ר ויצא פ"ע שם הגדולה לאה גדולה במתנותי' כהונה לעולם, מלכות בית דוד לעולם דכתי' ויהודה לעולם תשב (יואל ג' ך') וכתי' זאת מנוחתי עדי עד (תלים קל"ב), ושם הקטנה רחל קטנה במתנותי' יוסף לשעה, שאול לשעה, ושילה