רפח

בחי' פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר שהוא ג' בחי' רישין הנת' בזהר, כי הבהמ"ק הוא בחי' בית מקיף הוא בחי' חיצוניות הכתר שהוא בחי' מקיף, ומשיח הוא בחי' פנימיות הכתר כו', וכ"ז ממשיכין ע"י ד' מינים שבלולב שהם גשמי' כו', ולכן נמשלו המצות שלמטה לבחי' זריעה כמו שהגרעין שזורעין אותו אין בו טעם ולא ריח, כך המצוה שבגשמי' אין בה טעם שהיא גשמי' ואעפ"כ כמו שמהגרעין צומח האילן והפירות כך ע"י מצות אלו ממשיכים מלמעלה המצות כמו שהם למעלה שע"י תפילין גשמי' ממשיכים מלמעלה מה שהקב"ה מניח תפילין כו'.

ט) והנה הזריעה היא בארץ דוקא, משא"כ בלא הארץ לא יצמח כלום מהגרעין כ"א כאשר זורעין הגרעין בארץ והגרעין נרקב בארץ אזי הנה הגרעין הוא בחי' העלאת מ"ן לבחי' כח הצומח המלובש בארץ, ואח"כ מבחי' כח הצומח שבארץ מצמיח האילן והפירות כך הנה בזריעת המצות הנה הארץ הם נש"י שכאשר נש"י עושים המצוה אזי ממשיכי' משורש המצות כמו שהם למעלה, אבל עובד כוכבים כשמניח תפילין או עושה מצוה אחרת לא ימשיך כלום כו'. והענין הוא דהנה כתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, והנה ארז"ל אתם קרוים אדם ואין כו' קרוים אדם כי אדם הוא בחי' גבוה מאד שבחי' אדם הוא אדמה לעליון, והארץ הזאת שבה בחי' הזריעה והצמיחה של המצות נתתי לבני אדם דוקא דהיינו לנש"י דוקא, שאתם קרוים אדם, ולכן נק' נש"י בשם ארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ. והנה ע"י מה נק' נש"י בשם אדם זהו ע"י בחי' התפלה, כי הנה אדם הוא א' דם, דם הוא בחי' כי הדם הוא הנפש ואל"ף הוא בחי' פלא עליון, שאלף הוא בחי' גבוה מאד שלכן בריאת העולם הי' בב' ולא באל"ף, אבל מ"ת שהוא בחי' גבוה יותר מבריאת העולם הי' באל"ף, ובנפש הוא בחי' שורש הנפש שאינו מלובש בגוף כי בחי' הנפש שמלובש בגוף הוא בחי' אחרונה מהנפש, אבל עצמיות הנפש הוא למעלה שזהו משארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי, וע"י התפלה מתחברים בחי' שורש הנפש בנפש המלובש בגוף, כי התפלה הוא כמ"ש לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם שקודם התפלה אינו נק' אדם שעדיין דמו בנפשו, אבל ע"י התפלה נעשה בחי' אדם א' דם, כי התפלה הוא בחי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שהוא מחבר בחי' שרש הנפש בנפש המלובש בגוף מלמטלמ"ע, ואז נש"י הם בבחי' אדם אתם, אשר לבחי' אדם זה נתתי הארץ כמ"ש והארץ נתן לבני אדם כי פי' ארץ הוא בחי' רצוא, היינו ליכלל וליבטל אליו ית' שזהו כמשארז"ל במד"ר למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, שהוא בחי' רצוא, והרצוא ע"י התפלה דוקא שיש בה ז' ברכות דק"ש שבשחר מברך