רפב

שהוא בחי' תפלה, וכן ארז"ל ביבמות דק"ה ע"א ע"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה, ואמרו שם רבה ואביי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפרי' בתורה וגמ"ח [והיינו כי התורה נק' ג"כ חסד כמ"ש פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה שנק' התורה תורת חסד], רבה ואביי מבית עלי קאתו רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין ואביי דעסיק בתורה וגמ"ח חי ס' שנין, ע' בר"ה דף י"ח שאביי סובר שצ"ל תורה וגמ"ח, א"כ בחי' תורה וגמ"ח גדולים מבחי' זבח ומנחה שהם בחי' תפלה כו'.

ב) ולהבין ענין ג' בחי' אלו, תורה ועבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, צ"ל מ"ש וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך, ואיתא בשל"ה ממה למדו זה שא"ת בניך אלא בוניך ממה שכתיב ב"פ בניך דהל"ל וכל בניך למודי הוי' ורב שלום או ורב שלומם, ומפני מה כתיב פעם שנית בניך אלא שבא להורות שא"ת בניך אלא בוניך. והנה בוניך נקראים הת"ח כמשארז"ל בשבת פרק אלו קשרים דקי"ד ע"א תנן הבנאין מצד אחד (פי' בגדים של ת"ח שמקפידין על לבושיהם כשנמצא בו רבב מצד אחד חוצץ) מאי בנאי' אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו של עולם, וצ"ל מהו שייך ת"ח שלומדים תורה להיות נקראים עוסקים בבנינו של עולם, וגם צ"ל מפני מה מוציאי' ורב שלום מכלל למודי הוי' דאם לא היו קורין בוניך אלא כמ"ש בניך הי' קאי מ"ש לימודי הוי' גם על ורב שלום, אבל כשאומרים א"ת בניך אלא בוניך מוציאי' בחי' רב שלום מבחי' לימודי הוי', וגם צ"ל מפני מה ע"י שלומדי' תורה הם מרבין שלום בעולם.

אך הענין יובן בהקדם ענין מה שארז"ל בעשרה מאמרות נבה"ע והלא במאמר א' יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וצ"ל מפני מה מגיע העונש כ"כ לרשעים על מה שהם מאבדין את העולם שנברא בע"מ הלא במאמר א' יכול להבראות, ובמדרש שמואל איתא משל ע"ז מאחד שקנה כלי ביו"ד זהובים שהכלי זו קונים אותה בעד זהב אחד ואח"כ גנבו את הכלי ונמצא הגנב האם יתכן לומר שישלם הגנב בעד הכלי יו"ד זהובים מפני שזה הוציא עליו יו"ד זהובים מאחר שיכולים לקנות כלי הלזה בזהב אחד, וכמו"כ מפני מה העונש של הרשעים להפרע מהם על שמאבדין את העולם שנברא בע"מ מאחר שבמאמר א' יכול להבראות. והענין הוא דהנה מאמר א' הוא מאמר דבראשית כמשארז"ל בר"ה דל"ב ע"א ובמגילה ך"א ע"ב בע"מ נברא העולם והלא ט' ויאמר הן, אלא בראשית נמי מאמר הוא. ופי' וענין מאמר דבראשית כי הנה יש כלל ופרט,