רעט

כדי ליפרע מהם צריך להתלבש בלבוש אדום שהוא בחי' דין, וזהו ופורע ממנו אדום דוקא.

ד) וזהו מ"ש ברבות פ' משפטים תוך פרשה למ"ד ע"פ אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה (שמואל א' ב') משל למלך שהבריונים שלו גינו אותו בפורפירא שהוא לבוש אמר להם המלך הנחתם הכל ועסקתם בפורפירא חייכם שאני מחליפה ופורע מכם שנא' מדוע אדום ללבושיך (ישעי' סי' ס"ג), והיינו כנ"ל לפי שע"י בחי' לבושי' כתלג חיור ששם כחשיכה כאורה שוין יכולים ג"כ אוה"ע לקבל יניקה משם לפי שאינו תופס מקום כלל לפי שכולא קמי' כלא חשיב כמו דיעה העליונה שכל מה שלמטה יותר הוא בחי' אין יותר וכל מה שלמעלה יותר הוא בחי' יש יותר, וזהו אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה כי אוה"ע אומרים שהוא גבוה שהוא בבחי' רוממות וכמ"ש רם על כל גוים הוי' ואומרים שעזב ה' את הארץ להיות שאינו תופס מקום כלל כו', וזהו שאמר הקב"ה חייכם שאני מחליפו ופורע מכם שנאמר מדוע אדום ללבושיך היינו שנמשך ומתלבש בבחי' ד"ת שהוא מדת המל' שזהו בחי' לבוש אדום, לפי שעיקר בנין המל' מהגבורות דוקא ששם תופס מקום מעשה התחתונים לפי שעיקר מלוכה הוא על עם יש ודבר נפרד, והנה כשמתלבש במדת מל' שם כתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וזהו שאני מחליפו ופורע מכם.

וזהו לה יטמא שאלקיכם כהן הוא, משפיל א"ע בבחי' גבורות כדי לברר את הניצוצים שנפלו בשבירה שנקרא בשם טמא מת (ע' בד"ה ביום השני הקריב נתנאל, ובד"ה להבין למה לעתיד יתבטלו הנביאים בהוספות לתו"א במג"א, ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה) לפי ששרש השבירה הוא מבחי' ז' מלכים דתהו שנאמר בהם וימלוך וימת ומזה נתהוו קליפות וסט"א, ולזה כשמבררים את הניצוצות מהקליפות נק' טמא מת, וזהו לה יטמא בגינה שבשביל נש"י יורד במקום הטומאה, הגם כי אלקיכם כהן הוא מ"מ יורד כו', וכמארז"ל במד"ר פ' בא פט"ו משל לכהן שנפלה תרומתו בבית הקברות, אמר מה אעשה לטמא א"ע א"א, ולהניח תרומתי א"א, מוטב לי לטמא א"ע פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי, כך ישראל הם תרומתו שנא' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמי' ב') והם בגלות בבית הקברות היינו מזמ"ל דמיתו שז"ס בית הקברות, וההכרח להוציאם כי לא ידח ממנו נדח, לכן מוטב לטמא א"ע, וזהו לה יטמא שבשבילה יורד במקום הטומאה, וזהו וכל מלבושי אגאלתי ל' לחם מגואל לשון טינוף ולכלוך, כי גם הניצוצות דתהו שנתבררו הם רחוקים עדיין מהקדושה, וזהו ע"ד שארז"ל בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש,