ערה
ב) אך בחי' ומדרגת כלה היינו מה שע"י נש"י נמשך המשכת תוס' אורות כמו ע"ד שבת ור"ח שעושין קרבן מוסף שהוא הוספה על ימות החול, שהוא בחי' המשכת גילוי אלקות שלא עפ"י סדר השתל' והיינו כמו שהי' ביצ"מ ובמ"ת דכתי' וירד הוי' על ה"ס שהי' גילוי אלקות למטה שלא עפ"י סדר השתלשלות כלל, כי ע"פ השתלשלות כתיב בראשית ברא אלקים, שמש ומגן הוי' אלקי' ששם אלקים מסתיר על שם הוי', אבל במ"ת כתיב וירד הוי' שהי' גילוי מבחי' שם הוי' כמו שהוא שלא ע"י הסתר והעלם נתגלה למטה ממש, וכמ"ש פנים בפנים דיבר הוי' עמכם (ע' בד"ה ראה אנכי (ך"ב) מענין הפרש בין פב"פ ובין פא"פ דמשה), ובחי' זו נק' כלה שכמו שע"י כלה נעשה הולדה, כמו"כ ע"י שישראל ממשיכי' גילוי תוס' אוא"ס נק' נש"י אז בשם כלה, אבל אעפ"כ יש בזה הפסק, כי לאחר מ"ת נפסק זה ועשו את העגל, וזהו בדרך כלל.
והנה בנפש יש ג"כ ב' בחי' אלו אחותי וכלה, אחותי הוא בחי' נה"א שהאהבה של הנה"א היא אהבה טבעית ואין לה הפסק, והיינו כמו שהנר טבעו לימשך אחר האבוקה, כך נה"א טבעה לימשך אחר הקב"ה כניצוץ אחר השלהבת ונק' אהבה טבעית, רק שהיא מוסתרת לכך כתי' פתחי לי אחותי דהיינו שצריך לפחוח ולהוציאה מהעלם אל הגילוי, והיינו ע"י התבוננות דהיינו כשיתבונן איך שהוא חלק הוי' ונק' נר הוי' כמ"ש נר הוי' נשמת אדם וטבעה של נר לימשך אחר האבוקה ועי"ז מוציא אותה מהעלם אל הגילוי, וזהו בחי' אחותי. ובחי' כלה זהו ע"י נה"ב כי ע"י נה"ב נק' כנס"י בשם כלה, דהנה הנה"א עיקר ירידתה הוא בשביל נה"ב כי הנשמה בעצמה א"צ תיקון שכבר ניתקנה, אלא עיקר ירידתה הוא בשביל נה"ב כדי לברר נה"ב, דהיינו שנה"ב שרשה מז"מ דתהו שנפלו בשבירה ונעשו בחי' נפרד ע"כ ירד הנה"א כדי לברר את נה"ב כדי שיהי' בכל לבבך בשני יצריך, ומזה הבירור נעשה העלאת מ"ן וכל העלאת מ"ן גורם המשכת מ"ד שהוא המשכה חדשה בבחי' תוס' אור שלמעלה מסדר השתלשלות, והיינו לפי ששרש הנה"ב הוא מבחי' פני שור שמהשמאל, ושרש פני שור גבוה מאד מז"מ דתהו שלמעלה מבחי' תיקון, וע"כ יש לבהמה כח יותר מהאדם לפי ששרשה גבוה מבחי' אדם רק שנפלה למטה וכשמבררים אותה ועולה לשרשה נעשה מזה המשכת אוא"ס שלמעלה מסדר השתלשלות, כמו שע"י שהיו מקריבין קרבן למטה מבהמה ששרשה מבחי' פני שור
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.