ער

הנגינות וטעמים שבתורה שהם אותיות הכתר וע"ד לחכימא ברמיזא מה שא"א לפרש בדבור, כך זהו ענין עליות החכ' לקבל מבחי' טעמים הנ"ל שלמעלה מבחי' אותיות כו'.

ה) ועלייה זו זהו ביום שכולו שבת ומנוחה שנק' וחד חרוב לפי שבחי' חכ' תתאה שהיא הדבור תתעלה ותוכלל בחכ' עילאה ולמעלה מעלה כו', וכיון שמסתלק הדבור מהעולמות ממילא יחזור העולם לכמו שהי' מקודם שנברא כו', דאף שגם בכל שבת שבת מבחי' הדבור והעולם מקבל חיות מבחי' מחשבה, מ"מ לע"ל א"א לעולם הגשמי לקבל החיות מבחי' זו מטעם הנז"ל אות א'. אך עיקר הטעם י"ל כמ"ש סד"ה והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו דהיינו חדשו של חדש ושבתו של שבת אזי יבא כל בשר וגו', וביאור הענין כי הנה שבת שאחר ששת ימי המעשה הוא כי בו שבת מכל מלאכתו, והוא עד"מ כאדם הממשיך שכלו ומורידו בתחבולות מעשיו כמו בענין הכתיבה שמתחכם איך לכתוב ואחר שכותב חוזר שכלו למקורו ושרשו, כך הענין כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ שירדה ונשתלשלה הארת חכמתו ית' אפי' בעשיי' גשמיות וכמ"ש כולם בחכ' עשית, אך ביום השבת חוזר למנוחתו ולמקורו העליון. אבל שבתו של שבת הוא שגם יום השבת נחשב אצלו כימות החול שהוא בחי' מה שלמעלה מגדר ההשתל' להיות נמשך זיו והארה ממנו לחיות העולמות וקיומם, שא"כ היו העולמות בטלים והיו כלא היו שהוא למעלה מגדר סובב וממלא. ונמצא מזה מובן טעם הנ"ל דענין וחד חרוב לפי שיהי' גילוי מבחי' שלמעלה מסובב וממלא שא"א לעולם גשמי לקבל חיות מבחי' זו ולכן היו כלא היו, וז"ש (תלים ק"ב ך"ו) לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים כלבוש תחליפם ויחלופו כו' כי מחשבה ודבור נק' לבושים ה' מלך גאות לבש, וכשיהי' גילוי מבחי' עמקו מחשבותיך אזי משם א"א לעולם גשמי לקבל חיות ולכן כלבוש תחליפם כו'.

ו) וע"ז ארז"ל צדיקים כו' כנשרים ושטים ע"פ המים, פי' שהם יתעלו גם למעלה מבחי' המים עליונים אף כמו שיהיו לע"ל, והיינו ע"י שהקב"ה עושה להם כנפיים כנשרים, דהנה כתיב כנשר יעיר קנו כו' ישאהו על אברתו, דפי' למעלה ממנו עצמו, וכך הנמשל כי אברתו היינו רמ"ח אברים דמלכא שהיא התורה, והם יתעלו למעלה מבחי' התורה כי אוריי' מחכ' נפקת, ואף שחכמת התורה תתעלה אז כנ"ל בפי' חכמות בחוץ תרונה עכ"ז העליי' הכל בבחי' חכ' רק שהוא בבחי' חכ' היותר עליונה, כי יש עליות בבחי' חכמה מדרגות אין קץ שזהו ענין וקדושים בכ"י יהללוך סלה כמ"ש בד"ה את שבתותי תשמורו הנ"ל, וכמו עד"מ שאנו רואים שהתורה נתלבשה בגשמיות, ובג"ע לומדים התורה זו ממש ברוחניות, וג"ע העליון