רסט

בתורה לשמה דהיינו לשם התורה עצמה כי אורייתא מחכ' נפקת והרי אור א"ס הוא למעלה מהחכ' עד שהחכ' נק' עשיי' אצלו ית', וע"י עסק התורה לשמה ממשיכים אור א"ס בהתורה (וכמ"ש ע"פ יונתי בחגוי בענין פי' השמיעני את קולך כי קולך ערב, ובד"ה חמשה קנינים בענין פי' תורה קנין א' כו'), ועמ"ש ע"פ אור זרוע לצדיק דקאי על התורה כמ"ש ברבות ס"פ שלח זרע הקב"ה את התורה והמצות להנחילם לישראל לחיי העוה"ב כו', והזריעה הוא כדי שיהי' הצמיחה ביתר שאת וכמ"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה, והיינו כי יתרון החכ' שהיא התורה נמשך מן הסכלות כיתרון האור שנמשך מהחושך כו' ע"ש. וענין בחי' זו בענין מים במים היינו כי בפסוק יהי רקיע נאמר ב"פ ענין הבדלה אשר הא' זהו ענין הפרסא שבין אצי' לבריאה כו', אמנם יש עוד רקיע והוא קרומא דאוירא המפסיק בין ח"ס לאצי', וכמ"ש בספד"צ פ"ה בזח"ב דקע"ח סע"ב שמפסיק בין ע"ק לז"א, והנה התורה נמשכה מחכ' דאצי' למטה בבי"ע וע"י ירידה זו תתעלה בח"ס דע"ק כו', וזהו ענין יגדיל תורה כו', והיינו ע"י בירור מים תחתונים שמתבררים דרך עפר הארץ ונעשים באר מים חיים כו', וע"י שמתחלה הם מי בוכים אנן בעינן למהוי כו' עי"ז נמשך מלמעלה בחי' מטל השמים טל תורה כו', ועמ"ש מענין חכמות בחוץ תרונה בתו"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת, ופי' תרונה לפי שכל העליות הוא ע"י השיר כנודע מענין יוצאין בשיר כו', וזהו ענין שיר המעלות לשון עליי' הוא ע"י השיר ולכן יש ט"ו שיר המעלות שהיו אומרים בעת שהיו מביאים מים מן המעיין לנסך ע"ג המזבח כו' שהוא ע"ד עליות מים תחתונים לשרשן ומקורן כו' שזהו ע"י השיר (ועמ"ש ע"פ כמים הפנים לפנים כו', שכמו"כ ניסוך המים הי' להמשיך בחי' כמים הפנים כו', וזהו ושאבתם מים בששון) ועמ"ש בד"ה את שבתותי תשמרו בפי' בורא קדושים כו' שיש הרבה בחי' חכמה זו למעלה מזו חכ' דאצי' חכ' סתימאה חכ' דעקודים כו', וזהו ענין תרונה, וע"ד מ"ש בענין וילך חרנה שמבחי' חרן נעשה רנה כו', ועמ"ש ע"פ רני עקרה לא ילדה, וי"ל ענין רננה זו זהו רננא דאורייתא שהם