רסח

בד"ה ואתה תצוה בפי' מחוץ לפרוכת כו' דהיינו חוץ לפרסא דשם אלקי' כו', ובלק"ת במלכים ב' סי' ד' פסוק ג' ע"פ שאלי לך כלים מן החוץ פי' שהוא ענין העלאת מאנין תבירין דהיינו מה שנפל בשבה"כ מעולם התהו כו'), ועכ"פ חוץ היינו מה שנראה העולם ליש ודבר נפרד שזהו חוץ לפרסא כו', וע"ז נאמר חכמות בחוץ שנתלבשה התורה למטה בבחי' חוץ בשביל שיהי' דירה בתחתונים דוקא. וז"ש היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה (ועמ"ש מענין סוחר בד"ה וישב יעקב, ועמ"ש ע"פ ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, אשר נק' ג"כ חוץ, חוץ לארץ והיינו המשכת קול יעקב בבי"ע לברר ק"נ כו', ולפמש"ש בחי' חוץ היינו בחי' ומשם יפרד כו', וכמו"כ ג"כ בד"ה ששים המה מלכות בפי' מפלגך דלעילא כו' ונש"י ממשיכים ג"כ הגילוי למטה כמו למעלה וע"כ נק' תמתי שמשלימים וזהו מעין כו' והשקה כו' ע"ש, ועמ"ש בבה"ז ע"פ ויצא יעקב בענין וילך חרנה).

והנה כמו"כ בכל אדם יש ג"כ בחי' חוץ והוא הגוף ונה"ב וצריך להמשיך בחי' חכמות בחוץ היינו כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה משה ידבר כי התורה והמצות הם הממרקות מבית ומבחוץ (ולכן ארז"ל בסוף חגיגה א"ר אבהו א"ר אלעזר ת"ח אין אור גיהנם שולטת בו ק"ו מסלמנדריא ומה סלמנדריא שהיא תולדות האור הסך מדמה אין אור גיהנם שולט בו, ת"ח שכל גופן אש דכתי' הלא כה דברי כאש (ירמי' ך"ז) עאכו"כ, והיינו ע"י התורה ומצות ממרקות הגוף ונה"ב, וע"ד משל שאם נותנים אש תוך הכלי וסביבותיו הרי ממילא שולט האור מעבר אל עבר ושורף ומכלה לגמרי, כך התורה והמצות שהם בחי' פנימי' ומקיפים כי התורה היא בחי' פנימיות כמ"ש ותורתך בתוך מעי, וכנודע מענין לכו לחמו בלחמי, והמצות הם לבושי' מקיפי' לכן יש בהם כח לכלות ולשרוף לגמרי את חומרית נה"ב וגסותה שהיא המסתרת ומעלמת על אור הוי' כו'). (ועיין זח"ג דק"מ ע"א ודרס"ב ע"א מובן פי' חכמות בחוץ דקאי על תפילין שהם ממשיכים גילוי אור ה' וארז"ל הוקשה כל התורה לתפילין עמ"ש בת"א ח"ב פ' ואתחנן סד"ה ענין אחד ואהבת).

ד) והנה ע"י ירידה זו של חכמה עילאה למטה בחוץ לברר בחי' חוץ ומשם יפרד כו' עי"ז נעשה אח"כ עליי' יתירה בבחי' ח"ע, וכנודע מענין עוסק