רסו

ואומר כי ההרים ימושו כו'. אך הענין דהנה מהרמ"א ע"פ והארץ היתה תהו הביא בשם הרבות פ"ד ופ"ה כי מתחלה הי' העולם מים במים עד שאמר יהי רקיע כו', והקשה מהו ענין מים במים שנראה כי ב' מיני מים הם, ותירץ שהם מים רוחניים ומים גשמיים כו' ע"ש. ואינו מתורץ דאיך יתערבו יחד מים גשמיי' ממש עם רוחניי' להיות מים במים. אך הענין דהנה ארז"ל כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, ופי' בזח"א דך"ו ע"ב שהם ב' יודי"ן של אות אל"ף שהם ח"ע וח"ת, ומענין הקו של האלכסון מבואר בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם (וע' מענין מים במאו"א אות מ"ם סט"ז והי"נ שם הביא מהרע"מ פ' פנחס דרך"ג ע"ב שהם ב' שמות הוי' אד', וע"ש שהם ג"כ מ"ד ומ"ן כו' וע' מזה באריכות בפרדס ערך מים), והענין דהנה כתי' בראשית ברא בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה שנק' ראשית, כי בראשית ג"כ פי' ב' ראשית, היינו כי ראשית חכ' כתיב וכתיב כולם בחכ' עשית וכתיב בחכ' יסד ארץ, אך זהו מבחי' חכ' תתאה אשר יצר את האדם בחכמה וכמו מהחכ' נמשך התחלקות ך"ב אותיות המבטא ונעשו צירופי' רבים להיות התחלקות הנבראים משינויי הצרופים, ע' באגה"ק ד"ה ויעש דוד ובתניא ח"ב פי"א ובבה"ז פ' פנחס. אך זהו החכמה שבדבור, שהדבור הוא לזולתו היינו להיות התהוות עולמות משא"כ ח"ע נק' חכים ולא בחכ' ידיעא שאינו שייך כלל להתהוות העולמות, כמ"ש בת"א סד"ה ואלה שמות בנ"י, ושם הוא שרש התורה. וזהו ענין מים במים שבחי' ח"ת קודם שירדה ונתלבשה להחיות העולמות היתה כלולה בח"ע כמו שהחכ' שבדבור כלול ובטל בעצם החכ' כו', וכמ"ש במ"א בענין אדה"ר ודוד שהם ג"כ חכ' ודבור ע"כ הי' דוד כלול באדה"ר ולא היו לו שנים בפ"ע כו', ועמ"ש מענין התכללות ו"ד שהם מילוי היו"ד שהם כלולים בעצם היו"ד בביאור הרע"מ ר"פ תשא בענין מחצית השקל שבחי' עצם אות יו"ד זהו עצמיות החכ', ובחי' ו"ד הם המדות ודבור שהם כלולים בהחכ' תחלה כעובר בבטן האם ואח"כ נמשכין בבחי' לידה וגילוי להיות גילוי המדות וגילוי הדבור כו', ועמ"ש מענין התכללות בדרוש