רנו

בחי' יר"ע שביר"ת כנ"ל היינו בחי' יראו את הוי' שבבחי' יר"ת) שהוא בחי' ביטול היש עי"ז כי אין מחסור ליריאיו שעי"ז נמשך מבחי' אין, וזהו מחסור ליריאיו שהוא ממלא כל החסרונות, דהנה פעם כתיב בעירום ובחוסר כל, והיינו לפי שנאמר תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, כל הוא בחי' דאחיד בשמיא ובארעא שע"י בחי' כל נמשך משמיא בארעא, אך תחת אשר לא עבדת עי"ז נעשה למטה חסר כל, אך בחי' האין מחסור ליריאיו שהוא ממלא את כל החסרונות לפי שהוא למעלה מבחי' חכ', כי בחכ' יש קצת דין ולזה נעשה למטה חסר כל, אבל כשנמשך מבחי' אין עי"ז נשלם כל החסרונות לפי דלית שמאלא בהאי עתיקא ועי"ז נשלם החסרון.

וא"ו) ובזה יובן מ"ש בקי"ס וייראו העם את הוי', דהנה ארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן, ורש"י ז"ל בפי' החומש ע"פ זה אלי פי' ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים, ובמד"ר בשלח ס"פ ך"ג א"ר ברכי' כמה גדולים יורדי הים, משה רבן של כל הנביאים כמה נתחבט לפני המקום הראני נא את כבודך ולבסוף הראה לו בסימן והי' בעבור כבודי, ועולי הים כל אחד מראה באצבעו ואומר זה אלי, ולכאו' אינו מובן שהרי נבואה הוא בחי' גבוה מאד ואיך ראתה שפחה על הים כו'. אך הענין הוא דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, וכמו שאנו רואים ההפרש שבין ים ליבשה, שהברואים שביבשה הם בבחי' נפרדים כו', משא"כ הברואים שבים הם מובלעים בהים והים מכסה עליהם, וכמו ההפרש שבין מח' לדבור שהדבור הוא בחי' גילוי לזולתו ונעשה נפרד כו', משא"כ בחי' מח' היא מתאחדת ממש עם הנפש, וכמו"כ יובן ההפרש שבין ים ליבשה שיבשה הוא בחי' עלמא דאתגלי' שהיא מבחי' אותיות הדבור, משא"כ עלמין סתימין הוא מבחי' מח' כו', אך הנה בשעת קי"ס הי' בחי' הפך ים ליבשה שמעלמא דאתכסי' נעשה בחי' עלמא דאתגליא, והיינו לפי שהי' הגילוי מלמעלה גם מבחי' עלמא דאתכסי' דהיינו מבחי' סדכ"ס בחי' אין, וזהו בחי' אדון הנפלאות שלמעלה גם מבחי' עלמין סתימין, לזה נעשה מעלמא דאתכסי' בחי' עלמא דאתגלי', ומאחר שהי' הגילוי מלמעלה מסדר השתל' ע"כ ראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל, וזה שנאמר בקי"ס זה אלי והיינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא זה, אך בקי"ס זכו הכל לבחי' זה שאמרו זה אלי שהוא למעלה משאר הנביאים.

וזהו שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה, והיינו כי יש בנשמות ב' בחי' בחי' יעקב ובחי' ישראל, וכמ"ש כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, שישראל הוא בחי' נשמות גבוהות כי שרית עם אלקים בחי' ישר אל שהוא בחי' תורה דהיינו נשמות שהם בעלי תורה. והנה בבחי' ישראל נאמר וירא ישראל את היד הגדולה שהי' אצלם בבחי' ראי' והתגלות ממש בחי' יד הגדולה, וזהו ע"י אשר עשה הוי'