רמח

פי' מהוי' אינו עצמיות כ"א הארה בעלמא שהוא בחי' דבור עש"מ. אבל יראו את ה' קדושיו קאי על בחי' יר"ע דהיינו יראה הנמשכת מהתבוננות עצמותו ית', איך שלך ה' הגדולה שמדת הגדולה בטל וטפל לך כו', וזהו יראו את ה' היינו שהוא טפל לבחי' הוי', וכמו שארז"ל את בשרו את הטפל לבשרו כו'. ופי' קדושיו הוא בחי' המצות וכמו שאנו מברכים על כל מצוה אשר קדשנו במצותיו, שהם מבחי' קדש העליון, וע"י המצות מגיעים לבחי' יראו את ה', וכמו שארז"ל במשנה סוטה קדושה מביאה לידי ענוה וענוה מביאה לידי יראת חטא. והנה בפי' מצוה יש שני פירושי', א' לשון ציווי כמו צו את בנ"י, והב' לשון צוותא וחיבור וכמו שארז"ל בפ"ק דברכות דף וא"ו סע"ב כי זה כל האדם כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה.

ולהבין פי' וענין מצוה שהוא בחי' התחברות, הענין הוא דהנה ארז"ל בשבת פ"ט ע"פ ויהי ערב כו' יום הששי תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל את התורה מוטב וא"ל כו', וכן איתא במד"ר בראשית פ"ה ובבשלח פך"א לאיתנו לתנאו, וצ"ל מהו שייך ברה"ע לתורה. אך הענין הוא דהנה איתא במדרש ובזהר ויקרא די"א סע"ב עשרה עשרה הכף שעשה"ד הוא מכוון כנגד עשרה מאמרות דבור של אנכי הוא כנגד מאמר יהי אור כו', נמצא מובן שעש"מ תלוים בעשה"ד דוקא שקיום העולם תלוי בתורה וכמארז"ל הנ"ל שתנאי התנה כו' אם יקבלו ישראל את התורה, והנה איתא בגמ' רפ"ב דחגיגה שבעשרה דברים ברא הקב"ה את העולם בחכ' ובתבונה ובדעת כו' שנא' ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ובדעתו תהומות נבקעו, וזהו מ"ש בראשית ברא אלקים ות"י בחוכמתא ברא. והנה כתי' רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, פי' נפלאותיך ומחשבותיך כו'. היינו שבחי' עשית שהוא בחי' בריאת העולם נמשך מבחי' נפלאותיך, וכמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק כו' וברא את עולמו, ובחי' ענין שלשים ושתים נתיבות חכ' הם כנגד עשרה מאמרות וכ"ב אותיות. ומחשבותיך הוא בחי' חכ' שנמשך למדות, דהנה כתי' כי ששת ימים עשה ה' את השמים שהתהוות העולמות נתהווה ע"י בחי' מדות שהמדות הם ששה מדות כו', וכדי שיומשך מבחי' חכ' למדות זהו ע"י המח' כי מחשבה הוא ממשיך מן החכ' למדות כו', וזהו נפלאותיך ומחשבותיך ששרש העולמות נמשך מבחי' נפלאותיך ומחשבותיך דהיינו מבחי' חכ' ומדות כו', אך כ"ז הוא אלינו דהיינו שמה שנק' נפלאותיך כו' דהיינו פליאות חכ' הוא רק אלינו, אבל לגבי עצמות אוא"ס אין ערוך אליך ממש וכמ"ש כולם בחכ' עשית שאפי' ח"ע נחשבת כעשי' גשמי' ונק' אדון הנפלאות עושה פלא שאפילו פלא נחשבת כעשי' גשמי' לפניו.