רמו

קמי' כלא חשיב, שיהי' ונגלה כבוד ה', וכתי' כי עין בעין יראו שיומשך בחי' ד"ע בבחי' ראי' והכרה.

ד) ומעתה צ"ל מפני מה ע"י מצה דוקא הלא התינוק יודע לקרות אבא גם ע"י לחם חמץ, אך הענין דכתי' ועה"ד טו"ר ואר"י חטה היתה, א"כ בחטה יש טו"ר, והנה חמץ בחי' רע דנוגה, ומצה בחי' טוב, והנה הרע בשרשו אינו רע כלל כ"א שורש טו"ר הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג, והנה מהגבורות בהשתלשלות למטה מסתעף בחי' דינים שורש הרע כו', כמו מהיין בחי' גבורות נעשה חומץ שנמשל היצה"ר לחומץ כמ"ש מכף מעוול וחומץ, אבל המצה היא בחי' הטוב ששרשה מבחי' החסד (כי בחטה יש טו"ר וכשמחמיץ מתגבר הרע על הטוב, וכששומרין מחימוץ מתגבר הטוב על הרע), ולכן המצה היא רק ממים וקמח, מים רומזים לבחי' חכמה וקמח בחי' חסד, בחי' קו הימין חח"ן וע"ד מ"ש בזהר ע"פ ואיש כי יקח אחותו, איש דא קוב"ה אחותו דא כנס"י, חסד הוא בחי' המשכה גבוה מאד, כי חסד הוא כלי להמשכת החכמה, משא"כ חמץ בחי' הגבהה והתנשאות כמארז"ל גבי גה"ר אין אני והוא יכולים לדור, אבל המצה ביטול ושפלות, וכמו באברהם שנא' ואנכי עפר ואפר שמחמת שהי' שפל בעיני עצמו הי' נותן כל הטוב לחבירו שהי' מדמה שחבירו טוב ממנו, וזהו בחי' חסד דמ"ה שהוא כלי לבחי' החכ' ולבחי' רב חסד, וכמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח, וכמו"כ הוא בבחי' מצה, ולכן דוקא ע"י אכילת מצה מתחזק האמונה, דבקריאת התינוק אבא שזהו גשמיות זה יכול להיות גם ע"י אכילת חמץ, אבל לקרות אבא ברוחניות דהיינו שיתחזק האמונה בבחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע זהו ע"י מצה דוקא וכמ"ש בזהר ויצא דקנ"ז ע"ב שכשיצאו ישראל ממצרים לא היו יכולים להשיג עד שאכלו מצה.

ה) וזהו מצות יאכל את שבעת הימים ז' מדות להמשיך בחי' זו במדות, כי במדות הי' שבה"כ וז"ע גס הרוח שהוא מקור לכל הטומאות כי כמו בקדושה יש קדש וקה"ק, כמו"כ בלעו"ז אב הטומאה ואבי אבות הטומאה, שבחי' אבי אבות הטומאה הוא נגד קה"ק, ולכן צריכי' להמשיך ביטול בז' מדות ע"י אכילת מצה שזהו שנק' בזהר בשם מיכלא דאסוותא, שכמו החולה כשמבריא צריכי' ליתן לו מאכלים קלים בכדי שלא יחזור החולי, כך ישראל שהיו חולים במצרים שהיו מושקעי' במ"ט שע"ט לכן כשיצאו ממצרים נצטוו על אכילת מצה שהיא מאכל קל שע"י יומשך הביטול בז' מדות, ואח"כ יוכלו לאכול גם חמץ, כמו החולה כשמתרפא יכול לאכול גם דברים קשים, ולכן נאמר שבעת הימים ולא בשבעת הימים שהשבעת ימים עצמם צריכין להאכיל מצות בכדי שיומשך הביטול בז' מדות כו'.