רמד
והגם דבראשית ברא בחוכמתא היינו הארת החכ' כנ"ל, וישראל עלו במח' מח' הקדומה, וכמארז"ל ברבות בראשית פ"א, ז"ד קדמו לעולם ומחשבתן קדמו לכ"ד, ובתד"א שני דברים ישראל ותורה, אומר אני ישראל קדמו, ע' בד"ה והי' כי תבוא בס' דברים, ועפ"ז יובן מצות האמונה שהיא מפסוק אנכי היינו האמונה בה' הסוכ"ע, כי בבחי' ממכ"ע יש מאין הכל מודים אפי' חסידי אוה"ע, והאמונה היא בבחי' סוכ"ע, וזהו כי אל דיעות ב' דיעות ד"ת יש מאין מצרים וגבולים הנ"ל, אבל ד"ע איך דכולא קמי' כלא קמי' דוקא בחי' אנכי עצומה"ו, ולא הארה, ומבחי' דעת זה נמשך לצאת מאמ"צ בחי' הגבולים הנ"ל כי ד"ע שרשו מבחי' אנכי, וע"י אכילת המצה נמשך ורעה אמונה היינו הפרנסה בהאמונה ע"ד צדיק באמונתו יחי' שיהי' חיות בהאמונה, והיינו בחי' המשכת ד"ע שנמשך ע"י המצה שעי"ז מתחזק האמונה להאמין באוא"ס ב"ה הסוכ"ע שלמעלה מהשתלשלו' באמונה שלימה כו', ובל' הקבלה מצה היא בחי' קטנות אבא, וקטנות אבא גדול יותר מגדלות זו"נ, והגם שהיא בחי' קטנות מ"מ בהקטנות יש מבחי' אבא שעי"ז נמשך החיות וחיזוק בהאמונה, כי מוחין דאבא הם למעלה מהשתלשלו' ע' בלק"ת בד"ה מצה זו, והגם שמצה הוא בחי' קטנות אבא מ"מ יש בה כח ממוחין דאבא לחזק האמונה בבחי' סוכ"ע, שלמעלה מהשתלשלות כו'.
ג) וביאור ענין המשכת ד"ע שנמשך ע"י המצה, הנה ארז"ל בפ"ו דברכות ד"מ אין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן ולכן ס"ל לר"י אילן שאכל אדה"ר חטה היתה, והנה ע"י טעימת טעם דגן התינוק קורא אבא וכרוך אליו, מ"מ הדעת בהתינוק הוא בקטנות מאד שא"י מפני מה הוא אביו כמו הגדול כו', מ"מ מלובש בקריאתו כל דעת הגדול, שהרי הגדול שיודע ג"כ אינו רק שקוראו אבא, ועד"ז יובן ענין קטנות אבא דמצה שמ"מ ע"י אכילת מצה מתחזק האמונה כי בהקטנות מלובש כל הדעת דגדלות. ויובן זה ממארז"ל סוכה דך"ח ע"א על ריב"ז שלא הניח דבר גדול ודבר קטן, ד"ג מעשה מרכבה ד"ק הויות דאביי ורבא, פי' ד"ג ע"ס או א"א אדם הגדול בענקי', וז"א בחי' כרוב כרביא נק' דבר קטן והיינו בחי' סתים וגליא שבתורה, וגלי' שבתורה נק' דבר קטן נגד בחי' פנימיות התורה שהשיג ריב"ז, ולכאו' איך קורא הויות דאביי ורבא בשם דבר קטן, אך אין הפי' שהם דבר קטן כ"א שמלובשי' בבחי' קטנות, אבל באמת מרומז בהם כל הסודות עליונים דע"ס וא"א כו', ועד"ז יובן ענין מצוה דמצה שהגם שהיא בחי' קטנות מ"מ מלובש בה מבחי' דעת דגדלות דאבא ושלכן נק' מצה קטנות אבא. ועוד משל ע"ז מלימוד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.