רמ

בבית חמיו קודם זמן כניסתה לחופה כו'. וזהו ענין המצה שהוא המשכת בחי' הדעת לחזק האמונה.

והנה לע"ל יתגלה בחי' זו בבחי' ראיה כמ"ש רז"ל במד"ר ויקרא ספ"ו ע"פ והוא עד או ראה או ידע כו' עד אלו ישראל שנא' אתם עדי נאום ה' (ישעי' מ"ג יו"ד), או ראה אתה הראת לדעת, או ידע וידעת היום כו', והיינו כי בחי' עד הוא בחי' עיי"ן רבתי דשמע וד' רבתי דאחד, שפסוק שמע הוא קיבול על דבור אנכי כידוע והוא בחי' האמונה, או ראה הוא בחי' אתה הראת לדעת בחי' ראי' הוא בבחי' ממכ"ע מבשרי אחזה כו', או ידע הוא בחי' וידעת בחי' הדעת עליון הנמשך ע"י אכילת מצה לחזק האמונה בבחי' סוכ"ע, ע' בלק"ת סד"ה וידעת היום הראשון. והנה לע"ל יתגלה בחי' זו בבחי' ראי' ממש, וזהו שאמר הכתוב לע"ל ומלאה הארץ דעה כו', פי' שבבחי' ארץ בחי' מל' היא בחי' האמונה יומשך לע"ל בחי' דעת בבחי' ראי' גם בבחי' אנכי ולא שיהי' בבחי' אמונה בלבד, והיינו שגם בארץ בחי' אמונה (בחי' ד"ת יש מאין) יושג ויוכר כמו בבחי' ד"ע כנ"ל איך דכולא קמי' כלא כו', והיינו שיומשך בחי' זו בבחי' ראיה וכמ"ש לע"ל כי עין בעין יראו שיומשך בבחי' ראיה והשגה ונגלה כבוד הוי' וראו כו' ולא בבחי' אמונה לבד כו'.

ד) ומעתה צ"ל מפני מה ע"י אכילת המצה דוקא הלא התינוק כשטועם טעם דגן אפי' חמץ יודע ג"כ לקרות אבא, ומהו ענין אכילת מצה דוקא, שע"י אכילת מצה דוקא מתחזק האמונה כו'. אך הענין דהנה כתיב (בראשית פ' ב' פסוק ט') ועץ הדעת טוב ורע וארז"ל ברכות ד"מ סע"א ר' יהודה אומר אילן שאכל אדה"ר חטה היתה וכנ"ל, א"כ בבחי' חטה יש טוב ורע דנוגה, והנה חמץ הוא בחי' רע דנוגה, ומצה הוא בחי' הטוב דנוגה. והענין הוא דהנה הרע למעלה בשרשו אינו רע כלל כי לא יגורך רע כתיב כ"א למטה נעשה מזה רע, ובשרשן הוא בחי' הדעת שנחלק לחו"ג, והנה בהשתלשלות למטה נסתעף מבחי' הגבורה בחי' דינים שהם מקורים לרע, וכמשל ענין היין שנעשה ממנו חומץ והיינו מפני שהיין הוא בחי' הגבורות לכן מסתעף מזה בחי' חומץ שנמשל היצה"ר לחומץ כמ"ש (תהלים ע"א ד') מכף מעוול וחומץ כו', אבל בחי' המצה הוא מבחי' הטוב דנוגה בחי' חסד ולכן