רלו

שאנכי בחי' עצמותו ית' שאינו בחי' הארה בעלמא, ומצד בחי' זו נמשך להיות אשר הוצאתיך מאמ"צ לצאת מהמצרים בכדי שיהי' בחי' דירה בתחתונים והיינו שיהי' נמשך גילוי אלקות בתחתונים למטה כמו למעלה כו', שזהו הוראה שאינו בבחי' גבול ומדה, שהרי גם למטה הוא כמו למעלה כו'. וזהו מ"ש אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה, פי' טובה ורחבה ע"ד מ"ש רחבה מצותך מאד שע"י התורה והמצות ממשיכי' גילוי אלקות למטה כמו למעלה בחי' דירה בתחתונים שזהו בחי' ארץ טובה ורחבה כו'. והנה כתי' אשר הוצאתיך מאמ"צ שבחי' זו ניתן לנש"י דוקא שיהיו יכולים לצאת מהמצרים וגבולים אל ארץ טובה ורחבה כו', לפי שנש"י עלו במחשבה ששרשם גבוה מאד, כי השתלשלות העולמות הוא מבחי' הדבור כנ"ל, ואף שכתי' בראשית ברא ות"י בחוכמתא זהו רק הארת החכמה שמאיר בדבור כנ"ל, אבל נש"י עלו במחשבה, פי' במחשבה הקדומה וכמו שארז"ל במד"ר בראשית פ' א' ששה דברים קדמו לעולם ר' אהבה בר' זעירא אומר אף התשובה, ומחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ובתד"א ח"א פי"ד שני דברים תורה וישראל אומר אני ישראל קדמו שנא' קדש כו' ראשית תבואתה, לכן לישראל דוקא ניתן הכח לצאת מהמצרים וגבולים כו'.

ועפ"ז יובן ענין האמונה שמצות האמונה היא מפסוק אנכי כו' כנודע, והיינו כי ענין האמונה אינו שייך כ"א בבחי' שלמעלה מהשתלשלות כו', כי הבריאה יש מאין הכל מודים אפי' חסידי אוה"ע ג"כ, אבל ענין אנכי ה' אלקיך שהוא למעלה מגדר השתלשלות ע"ז הוא ענין האמונה שיש בנש"י שמאמינים בה' שלמעלה מבחי' השתלשלות כו', וזהו כי אל דעות ה' ב' דעות ד"ת וד"ע, ד"ת הוא שלמטה היש ולמעלה האין והוא ענין בחי' המצרים וגבולים הנ"ל שהוא בחי' השתלשלות שנמשך מבחי' הדבור כו', אבל בחי' ד"ע הוא איך דכולא קמי' כלא חשיב קמי' דוקא והוא בחי' אנכי מי שאנכי בחי' עצמותו ומהותו, ולא הארה כמו הארת החכמה שמאיר בדבור כנ"ל, ומבחי' דעת זה נמשך לצאת מאמ"צ בחי' ההשתלשלות מצרים וגבולים, כי ד"ע שרשו מהכתר בחי' אנכי, ובבחי' זו היא האמונה, כי הגם שאין אנו משיגים זה בהשגה גמורה, מ"מ אנו מאמינים באמונה שלימה בבחי' אוא"ס שלמעלה מהשתלשלות כו'.