רלא

בריח התיכון המבריח מן קצה העליון עד קצה התחתון, ואלה תולדות יעקב יוסף כו', בחי' כי כל בשמים ובארץ שיומשך הגילוי למטה ע' בד"ה ולקחתם אגודת אזוב. וזהו שה לבית, דשי"ן של שה שורשו הוא ג' קוין חג"ת האבות הן הן המרכבה, והה"א של שה הוא בחי' בהבראם בה' בראם בחי' בי"ע, ובבחי' בית מתייחדי' ב' בחי' אלו השי"ן עם הה"א, וזהו שה לבית, כענין מושיב יחידים ביתה.

מוציא אסירים בכושרות נת' במד"ר שתיבת בכושרות ל' בכי ושירות שהם הפכי' זמ"ז, והיינו שע"י הבכי עי"ז נמשך השירות, וקאי על גלות מצרים והיינו כי בגלות מצרים נאמר ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו ואח"כ ע"י הגאולה אמרו שירה על הים כמ"ש אז ישיר כו'. וכמו"כ יובן מ"ש לע"ל (בירמי' סי' ל"א) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים כו', שע"י הבכי' דעכשיו יומשך בחי' הגילוי דלע"ל, וע"ד משארז"ל מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא, דהנה ע"י מאמר יהי רקיע ויהי מבדיל וכתי' אח"כ ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים כו' עי"ז נתעלו המים עליונים בתכלית העילוי, והמים תחתונים נעשו מקור לכל התענוגי' גשמי' כי מים מצמיחין כל מיני תענוג, ולכן הם בוכי' על ירידתם, וע"י הבכי' היינו בחי' הבירור של המים תחתונים עי"ז יהי' לעתיד כמ"ש והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני שיתבררו המים תחתונים ויתעלו למעלה מן המים עליונים. וזהו בבכי יבואו שע"י הבכיי' דעכשיו יומשך הגילוי דלע"ל, והרי זה כמו מוציא אסירים בכושרות שע"י הבכי' נמשך השירות וכמ"ש לע"ל ביום ההוא יושר השיר הזה כו'.

וזהו בבכי יבואו כו' כי הייתי לישראל לאב כו', והיינו שע"י הבכי' דעכשיו יומשך השיר לע"ל ואז כי הייתי לישראל לאב שיהי' כמ"ש במד"ר המשל מאב ובן שזהו קאי על זמן הגאולה שאז כנס"י נק' בנים כמ"ש בני בכורי והקב"ה בשם אב כי הייתי לישראל לאב. והענין הוא דהנה בגשמי' שייכות הבן להאב מפני כי שרש הבן נמשך ממוח האב שהטפה נמשך ממוח האב כו', ויובן זה למעלה כי שורש שייכות נש"י שנק' בנים למקום כמ"ש בני בכורי בנים אתם כו' מפני כי שרשם מבחי' החכ' הנק' אב כו'. אך הנה כ"ז הוא שלא בזמן הגלות, אבל על זמן הגלות אמרו בזהר