רכט

לבד בחי' אדם שיש בכל הד' חיות) ע"ש בפי' הרמ"ז על מאמר הזהר הנ"ל, וא"כ ב' בחי' זה אלו זהו בחי' יחו"ע ויחו"ת, שג' הוי' דברכת כהנים זהו בחי' יחו"ע וכמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ כה תברכו פ"א, שברכה ראשונה דיברכך זהו המשכת הכח ואתעדל"ע להיות אתעדל"ת, וענין ברכה שני' יאר ה' פניו הו"ע המשכת מ"ד שלאחר העלאת מ"ן, והו"ע למהוי אחד באחד פי' ע"י ההתגלות אחד דיחו"ע באחד דהעלאת מ"ן יחו"ת ועי"ז מתעלה המ"ן ונכלל ביחו"ע ממש, ע"ש. ובחי' זה דתריסר חיוון זהו בחי' יחו"ת, והיינו בחי' ומדריגת השבטים שאמרו כשם שאין בלבך בחי' יחו"ע אלא אחד כך אין בלבינו בחי' יחו"ת אלא אחד, וע' מזה בד"ה ועשית ציץ (ך"ז).

והנה השה שנק' זה היינו בחי' מרכבתא תתאה בחי' י"ב בקר כו', וא"כ י"ל ההפרש בין פי' הא' שנתבאר לעיל סעי' ד' בפי' שה לבית אבות שהשה הוא בחי' בהמה ביטול שלמעלה מן הטו"ד למסור נפשו באחד, זהו בחי' יחו"ע לך ה' הגדולה היינו בחי' ביטול המדות לבחי' לאו מכל אינון מדות, והפי' הב' ששה נק' זה, זהו בחי' יחו"ת בשכמל"ו. ומ"מ הכתיב הוא זה שמורה על הגילוי כנ"ל י"ל שזהו בחי' למהוי אחד באחד שנמשך הביטול דיחו"ע ביחו"ת, ע"ד היכל קדה"ק דבריאה שנעשה אצי' וכמו התכללות אש שלמטה באש שלמעלה. ואפ"ל שזה"ע הוי' צבאות שאומרים השרפים אחר הג"פ קדוש שזה"ע שגם בבי"ע יהי' בחי' איהו וגרמוהי חד כמו באצי' כמ"ש בתו"א פ' בא בד"ה בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה', שע"ז מורה שם צבאות יעו"ש. וגם י"ל שז"ע הוי' הוא האלקי' כמ"ש בזח"ב תרומה דקס"א ע"ב בענין הוי' אחד ושמו אחד, ומאן איהו ה' אחד ושמו אחד, הוי' אחד, שמע ישראל כו' ה' אחד דא איהו יחודא חד, ושמו אחד בשכמל"ו דא יחודא אחרא למהוי שמיה חד ורזא דא הוי' הוא האלקי' דא כתיב כד אינון ביחודא חדא, ופי' המק"מ שבפסוק הוי' אחד ושמו אחד עשינו תיקון לזעיר לבדו ולמל' לבדה, ואח"כ בפסוק הוי' הוא האלקים אנו מיחדי' כולא כאחד.

וביאור הענין יובן ע"ד מ"ש בד"ה ולקחתם אגודת אזוב שתיבת אזוב רומז לב' בחי' אל"ף זיי"ן, וא"ו בי"ת, שהמשכת האל"ף על הזיי"ן הוא בחי' הבונה בשמים מעלותיו שהוא בחי' ההמשכה מעל השמים לבחי' שמים, והוא"ו בי"ת זהו