רכז

במס"נ הוא למעלה מן השכל כו', וזהו שה לבית אבות שכמו אברהם ויצחק בשעת העקידה שהיו במס"נ למעלה מן הטעם ודעת, וכמו"כ יש בחי' זו בירושה בכאו"א מישראל למסור נפשו באחד למעלה מן הטו"ד, וע"י בחי' מס"נ זה ממשיכים מבחי' כי אל אנכי ולא איש שיהי' בחי' הוי' איש כו', ולכן צ"ל קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבלו עומ"ש תחלה היינו בחי' מס"נ להמשיך עי"ז למעלה בחי' הוי' איש, ואח"כ ע"י רמ"ח פקודין הוא בחי' עול מצות ממשיכים גילוי אלקותו ית' למטה כו', וזהו ויקחו להם איש מבחי' כי אל אנכי ולא איש זהו ע"י שה לבית אבות בחי' הביטול במס"נ.

ה) ועוי"ל כמ"ש בזהר לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, שפי' זאת היא כנס"י כמ"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש והקב"ה נק' זה, וזהו ע"ד מזוזה זו וזה שבחי' זו מקבלת מבחי' זה כו'. והנה ארז"ל במנחות דנ"ג יבא זה ויקבל זאת מזה כו', יבוא זה זה משה שנא' כי זה משה, ויקבל זאת זה התורה כמ"ש זאת התורה, מזה זה הקב"ה שנא' זה אלי כו' שנק' הקב"ה זה והתורה נק' זאת, ופעם נק' כנס"י זאת כנ"ל, ופי' זה הוא בחי' גילוי כמ"ש לע"ל ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שלשון זה מורה על הגילוי כו', ולכן הגלות נמשל ללילה בחי' חשך, ובגאולת מצרים נאמר הלילה הזה שבחי' זה האיר בלילה שרומז לבחי' הגלות והי' הגאולה כו'.

והנה מצינו שה שנק' זה כמ"ש (בש"א סי' י"ז ל"ד) גבי דוד ונשא שה מהעדר הנה הכתיב הוא זה והקרי הוא שה, נמצא ששה וזה הוא בחי' אחת. והנה כתי' וקרא זה אל זה שבחי' זה קורא וממשיך בחי' זה היינו מה שהקב"ה נק' זה כו', והענין הוא דהנה כתיב זה ספר תולדות אדם שקאי על השבטים שהיו י"ב כמנין זה, ונק' תולדות אדם לפי ששופרי' דיעקב הוא מעין שופרי' דאדם קדמאה, והם בחי' מרכבתא תתאה י"ב בקר שהם בחי' החיות והאופנים שהם תמיד בתשוקה ורשפי אש ליבטל וליכלל באוא"ס להמשיך בחי' הוי' שנק' זה, ולכן נקראים ג"כ בשם זה לפי שעיקר תשוקתם להמשיך בחי' זה כו', וכמ"ש וקרא זה אל זה כו' קדוש קדוש קדוש הוי'. וזהו ויקחו להם איש היינו בחי' הוי' איש שנק' בשם זה כנ"ל, ומה גם כי זה ואיש הוא ג"כ בחי' אחת כמ"ש כי זה משה האיש הנה בחי' זה נמשך ע"י שה שנק' ג"כ זה כנ"ל וכמ"ש בשרפים וקרא זה אל זה כו', וכמו"כ בבחי' השה שנק' זה היינו שבחי' השה מרכבתא תתאה שנק' זה קורא וממשיך בחי' זה היינו בחי' הקב"ה שנק' זה כו'.