רכו

נמשך הוי' איש כו', פי' איש שיהי' בחי' איש בחי' ציור אדם, ולכן אנו רואים שבציור האדם יש שם הוי' כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כו', שראש האדם הוא כדמיון היו"ד דשם הוי', וה' אצבעות דיד ימין הם בחי' ה' ראשונה, וה' אצבעות דיד שמאל הם בחי' ה' אחרונה, והגוף הוא בחי' וא"ו, ופי' ה' איש מלחמה כי על בחי' זו שיומשך בחי' ה' איש הנה ע"ז הוא בחי' מלחמה שיש מקטרגי' כו'. ובזה יובן המד"ר הנ"ל כשהי' לו דבר לא ביקש אלא ממני, דפי' כשהי' לו דבר היינו כשרצה שיהי' גילוי בחי' הוי' איש מבחי' כי אל אנכי ולא איש, כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, לא ביקש אלא ממני, כי נש"י הם הממשיכים שיהי' גילוי בחי' זו כו', וזהו כמ"ש רז"ל ע"פ ועשיתם אותם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני כי הם הממשיכים בחי' זו, וזהו ויקחו להם איש שממשיכים בחי' ה' איש כו'. אך ע"י מה ממשיכים בחי' זו זהו ע"י שה לבית אבות שקאי על אברהם ויצחק שנא' בהם אלקים יראה לו השה כו'.

ולהבין בחי' זו בעבודה בכאו"א מישראל, הנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבלו עליהם עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבלו עליהם עול מצות, דהנה המצות רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברין ושס"ה ל"ת שס"ה גידין שבהם הילוך הדם והדם הוא הנפש, הנה בחי' זו הוא כאשר מאיר בחי' ה' איש, וכדי להמשיך שיהי' גילוי ית' למטה כמו למעלה זהו נמשך ע"י המצות. אבל כדי להמשיך בחי' ה' איש מבחי' כי אל אנכי ולא איש זהו ע"י קבעומ"ש דוקא שהוא בחי' ביטול הרצון במס"נ שלמעלה מבחי' המצות, וזהו בחי' שה בחי' בהמה כמ"ש אדם ובהמה כו' שכדי להמשיך בחי' ש' הוי' איש כו' זהו ע"י אדם ובהמה דוקא שהוא כמארז"ל (בפ"ק דחולין ד"ה ע"ב) בנ"א שהם ערומים בדעת כאדם ומשימין עצמם כבהמה, שהבהמה היא בחי' ביטול שלמעלה מן הדעת, וכמו"כ בנפש האדם הנה בחי' הביטול