רכה

ג) והנה ההפרש בין עיבור ללידה זהו ההפרש שבין ב' השמות אהי' והוי', דבשליחות משה לגאול את ישראל נא' לו בשם אהי' דוקא והיינו כמ"ש בזהר פ' אחרי דס"ה ע"ב (וע' במק"מ שם, וע' בזהר ויקרא די"א ע"א ובמק"מ שם) דשם אהי' הוא בחי' אנא זמין לאולדא, ויש ב' פעמים ש' אהי' ששם אהי' הראשון הוא כמו שהוא עדיין למעלה מבחי' אנא זמין לאולדא (בחי' כתר), ושם אהי' הב' הוא בחי' אנא זמין לאולדא (בחי' בינה), אבל עדיין אינו בחי' לידה שעדיין לא נגלה כו'. אבל בחי' ש' הוי' הוא בחי' לידה וגילוי, ולכן אמר פרעה לא ידעתי את הוי', מי הוי' אשר אשמע בקולו, כי הוי' מורה על הגילוי, ובגלות קוב"ה סליק לעילא בבחי' יחיד כו' כנ"ל, ומצד בחי' זו עבדים היינו לפרעה במצרים, פי' מצרים הוא מצר מי והיינו כשעדיין בבחי' עיבור בבחי' מי בחי' שם אהי' אנא זמין כו', ומצד ששם כחשיכה כאורה יכול פרעה לקבל יניקה משם, אך פרעה אותיות ערף כי אפי' מבחי' גבוה כזו הנה יניקתם הוא רק מבחי' עורף בחי' אחוריים, אבל פנימיות ההשפעה אינו יכול להיות נמשך כ"א לבחי' אחד דוקא, אבל מ"מ מבחי' עורף בחי' חיצוניות מקבל פרעה כו', וזהו בחי' הגלות. אבל הלידה הוא שיהי' גילוי שם הוי', וזהו כמ"ש (ישעי' ך"ו י"ז י"ח) כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבלי' כן היינו מפניך הוי' וכתי' אח"כ הרינו חלנו כמו ילדנו, פי' שהרינו חלנו בכדי שיהי' אח"כ בחי' הלידה גילוי בחי' פניך הוי', שמזה נמשך הגאולה שכאשר נמשך בחי' שם הוי' אינו נמשך כ"א לנש"י דוקא כמ"ש יאר הוי' פניו אליך כו'.

ד) ובזה יובן הב' פסוקים הנ"ל שמ"ש כי אל אנכי ולא איש קאי על בחי' הגלות כשבחי' אחד מסתלק בבחי' יחיד כו', אבל הגאולה בחי' לידה הוא שיהי'