רכ

הוא למטה מהראש, מ"מ יש מעלה ברגל שהוא מוליך את הראש, שהילוך היא מעלה גדולה וכמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שההילוך הוא בלי גבול ממש. וזהו שהמועדים נק' שלש רגלים, והיינו לפי שבכל יו"ט הוא בחי' עליית העולמות וכמ"ש מי זאת עולה מן המדבר שהוא כמו בחי' שבת שביתה מע"מ מילין דהדיוטא, וכך יו"ט הוא בחי' שביתה אפי' כשחל יו"ט ביומין דחול. והנה כ"ז כשהרגל הוא בשלימות, משא"כ כשחלה ברגליו שפגם באיזה מעשה ואפילו בדקדוקי סופרים נק' חולה, וכמ"ש סומך ה' לכל הנופלים כו', ואז נק' חולה [וע' מענין חולה בד"ה כתפוח בעצי היער בס' פ' מענין חולה שיש בו סכנה וחולה שאין בו סכנה, וחולה שחסר שער הנו"ן, וע' בלק"ת בד"ה והי' מדי חדש מענין חולת אהבה, וע' בד"ה ולא זכר שר המשקים ך"ו].

ואמר לו בדבר קל אתה מתרפא שהוא בחי' תשובה שנק' רפואה וכמשארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם. ולהבין מהו ענין בחי' רפואה הנה כתי' באליהו וירפא את מזבח ה' ההרוס, ולהבין מה שייך במזבח ענין רפואה, הענין הוא דהנה על המזבח הי' אש שלמטה ואש שלמעלה, ואש שלמטה מצוה להביא מן ההדיוט. והנה בעבודה אש בחי' אהבה כרשפי אש, ויש ב' מיני אהבה היינו אהבה ממילין דהדיוטא מהתבוננות של עולמות איך שהם רק זיו והארה בעלמא ועי"ז נעשה לו אהבה ותשוקה לאלקות, זהו הנק' אש של הדיוט. ויש אהבה הבאה מלמעלה ונק' אש שלמעלה [וע' בד"ה ועשית ציץ ובד"ה מגילה נקראת מענין ב' בחי' אהבה, אה"ע ואה"ר הבאה מלמעלה ע"י אהרן כהנא רבא, בחי' אהבתי אתכם אמר ה']. אך הנה יש בחי' אש זרה דהיינו רשפי אש בבחי' מילי דעלמא, ויש אש זרה ממש דהיינו תאוות רעות ואפי' בהיתר, ואז נק' חולה כמו למשל האדם צריך שיהי' לו חום הטבעי, אבל כשנעשה לו אש זרה אז נעשה חולה וצריך לרפואה, וזהו שאמר להם בדבר קל אתם מתרפאין לפי שנש"י היו אז בחי' חולה ברגליהם לפי שהיו מושקעים במ"ט שערי טומאה והיו צריכים לרפואה, וא' להם בדבר קל היינו באזוב שהוא בחי' ביטול ושפלות, כי בעל תשובה הוא בחי' שפלות לב נשבר ונדכה כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.