ריט

וזהו שקדושה אין אומרים כ"א בעשרה דוקא, אבל אחד אעפ"י שהוא אדם גדול מאד אינו יכול לומר קדושה, וכן ברכת הזימון הוא דוקא בשלשה, בשלשה אומר נברך שעושין בריכה, משא"כ אחד כו', אבל עשרה או ג' אע"פ שהם פחותי ערך יכולים לומר קדושה או ברכו כו'. וזהו ואגודתו על ארץ יסדה אז הבונה בשמים מעלותיו, אליך נשאתי את עיני כו' בבחי' ביטול והתכללות אז היושבי בשמים כו', וזהו ולקחתם אגודת אזוב אגודה דוקא.

ולהבין למה אזוב דוקא, הענין הוא דהנה אזוב הוא בחי' ביטול, וכמ"ש מלכים א' ה' י"ג מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר, שהוא בחי' ביטול ושפלות, וע"י בחי' הביטול ושפלות עי"ז יכול להתכלל עם זולתו, דמאחר שאינו תופס מקום כ"כ בעיני עצמו יוכל להתכלל עם חבירו, וזהו אגודת אזוב דבכדי להיות בבחי' אגודה זהו ע"י אזוב בחי' ביטול ושפלות. ועוי"ל בפי' אזוב דהנה בספר פ"י פי' אזוב וסף הוא בגימט' יוסף, והענין הוא דהנה כתי' אלה תולדות יעקב יוסף, ולהבין למה יוסף דוקא, הענין הוא דהנה ידוע שיעקב הי' בחיר שבאבות בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה [וזהו בחי' ארז וא"ו רברבא], אך הנה כ"ז הוא רק למעלה מקצה השמים דלעילא עד קצה השמים דלתתא, אבל למטה אינו נמשך בגילוי, וכדי שיהי' תולדות יעקב שיהי' נמשך למטה זהו ע"י יוסף שהוא בחי' יסוד כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא בחי' ת"ת וארעא בחי' מל', ואפ"ל שזהו ההשפעה שצ"ל ע"י לצמצם א"ע כו', וידוע שכדי להיות השפעה זו נמשך כח זה מלמעלה, כענין והנורא אל עליון כו' קונה הכל כו' ומביא גואל, וע"כ האזוב חשוב כמו הארז אשר בלבנון כו' במד"ר פ' בא, וזהו שיוסף הי' השליט במצרים, וע"כ ע"י יוסף ירדו למצרים ועל ידו עלו כו' [ע' בזהר ויחי דרך"ו ע"א], וזהו אגודת אזוב דוקא שעי"ז יומשך למטה ג"כ.

ובזה יובן המשל של המדרש משל לא' שלקה ברגליו, דהנה נש"י נקראו בחי' רגל כמ"ש בנים אתם כו' ברא כרעא דאבוה, דכמו שהרגל בטל לגבי הראש כך נש"י הם בטלים לאלקות, ובדרך פרט יש בכל נשמה ראש ורגל, ראש הוא בחי' מוחין חב"ד, חג"ת הוא בחי' ידים, ורגל נה"י הוא בחי' מעשה, והנה אע"פ שהרגל