ריז

ב) ועפ"ז יובן מ"ש (איוב ד' י"ח) הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה, והיינו לפי ששרש המלאכים הוא מבחי' ל' כלים דז"א ויש להם נשמה וגוף וע"כ הגוף שלהם מסתיר ג"כ, ואף שאין שייך שם בחי' חטא ועון, אעפ"כ הביטול אינו כדבעי מפני שהגוף מסתיר, וכן כתי' (איוב ט"ו ט"ו) הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו, ג"כ מהאי טעמא שהביטול אינו כדבעי, לפי ששרש השמים הוא מבחי' ע"מ מילין דהדיוטא. ובזהר ויגש דר"ז ע"א מפרש הן שמים לא זכו בעיניו למעליותא שמפני חביבותן ע"כ לא זכו בעיניו כמו למשל אדם כשיש לו כלי נאה או בנין נאה שכל מה שהכלי חביב עליו יותר הוא מתקנה יותר ודומה לו שעדיין לא ניתקנה היטב וצריכה תיקון עדיין, וכך שמים לא זכו בעיניו.

וזהו לנטוע שמים כו' שצריך לנטוע ולתקן את השמים כי כל מה שנברא בשימ"ב צריכין תיקון ואפי' שמים, והמכוון מזה הי' כדי שיהי' עבודה כו'. וע"י מה עושין הנטיעה והתיקון זהו ע"י תפלה, כי תפלה נק' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, לפי שהתפלה מתחלת מדברים תחתונים פסוד"ז הללו את ה' מן הארץ כו', ואח"כ יוצר אור התבוננות מהמלאכים, ואח"כ ק"ש שמע ישראל עלו במחשבה, וכשיתבונן בכל זה ששרש הכל הוא מבחי' ע"מ מילין דהדיוטא עי"ז נעשה ואהבת את הוי' אלקיך אהבה ורצון לעצמותו ומהותו ית', ואח"כ הוא בחי' שמו"ע ברוך אתה הוי' המשכה למטה, כי בסולם עולים ויורדים כו' [וע"י העלי' בק"ש לבחי' אליו ולא למדותיו בבחי' מס"נ אחד ואהבת, נמשך אח"כ בשמו"ע בחי' שם הוי' שזהו ענין הירידה וההמשכה בסולם דתפלה (וע' בד"ה דרשו ה' בהמצאו בס' טו"ב שיש כמה פי' בפי' אליו ולא למדותיו)], ועי"ז נעשה לנטוע שמים שממשיכים ומתקנים את השמים, וכמ"ש היושבי בשמים שהיו"ד שבתיבת היושבי הוא מיותר, אלא שלכן נאמר היושבי היושב יו"ד שממשיכים בחי' י' דש' הוי' בהשמים שהוא בחי' המשכת החכמה [ע' בזח"א ויחי דרך"ט ע"א], והשמים כסאי שהשמים נעשה כסא ומכון לשבתו ית'. וזהו ג"כ מ"ש כונן שמים בתבונה, שממשיכים בשמים מבחי' תבונה, כי שמים הוא אש ומים בחי' מדות, משא"כ תבונה הוא למעלה מבחי' מדות וכמ"ש לתבונתו אין