רי

בבית שני, שפי' יחרב כשיש עדיין מים רק שאינו כמו שהי' קודם ואעפ"כ נשאר רשימה כו', אבל יבש הוא שנתייבש לגמרי כו', וע' בזח"א ד"ו דיבש הוא יותר מיחרב, וכמו"כ יובן ההפרש בין רי"ש לדלי"ת, והגם שאחשורש הי' קודם בית שני, מ"מ זהו רק לדוגמא שכמו ההפרש בין יחרב ליבש כמו"כ ההפרש בין דלי"ת לרי"ש, וזהו ענין אחש ורש כו'.

היוצא מזה שענין אחשורש הוא שכאשר נמשך מבחי' היותר גבוה למקום היותר נמוך הנה זה נמשך במהירות דוקא, וזהו ההפרש כמ"ש השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו, שהשולח הנה השליחות הוא בבחי' סדר השתלשלו' אבל בגלות הוא בחי' עד מהרה ירוץ דברו. ואחשורש גדל את המן שהי' מזרע עמלק, ואמר ישנו עם אחד פי' הגם שהם עם אחד עכ"ז ישנו שהם בבחי' שינה כו', מפוזר ומפורד בין העמים במח"ז הטורדות, והנס הי' מפני שהיו ישראל במס"נ כל השנה. וזהו מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, פי' ככה, כי כה הוא בחי' כדמותנו, וככה בב' כפי"ן הוא כאשר המל' מלובשת בבי"ע, ואעפ"כ מ"ה בחי' ביטול במציאות הגיע אליהם לכאו"א שהי' במס"נ כל השנה שהיו בבחי' ביטול דמ"ה הוא בחי' ביטול במציאות שהוא גבוה יותר מבחי' הביטול דכנפיהם פרודות שהוא בחי' ביטול היש, אבל הם הגיעו לבחי' ביטול דמ"ה עד שבמ"ת הי' רק החלו לעשות, שמפני שבמ"ת הי' הביטול מצד גילוי אלקותו ית' על הר סיני וגם כפה עליהם הר כגיגית שהי' בבחי' אתעדל"ע ולכן אמרו כל אשר דיבר הוי' נעשה שהוא בחי' ביטול הרצון מכל וכל, ולכן ארז"ל במדרש גם על מ"ת תמימה הי' עמדי, אבל בפורים נאמר קיימו וקבלו, וקבל היהודים את אשר החלו לעשות במ"ת, שבפורים היו במס"נ כל השנה בבחי' אתעדל"ת מצד עצמם, והגם כי הי' אז בחי' הסתר והעלם כמ"ש רז"ל אסתר מן התורה מנין שנא' ואנכי הסתר אסתיר פני כו', ולכן נק' מלכות מדי תמימה שהביאו את ישראל שיהיו בבחי' תמימה כמ"ש אחותי רעייתי תמתי שבאו לבחי' תמימות כו'.