רג

מפני שהשיגו שלמעלה היחוד דעריות גבוה מאד וכמ"ש ואיש כי יקח את אחותו חסד הוא כפי' הזהר וכמ"ש באברהם אחותי בת אבי היא, וידוע הפי' בת אבי מבחי' חכ' כמ"ש בבה"ז, ולכן רצו להמשיך למטה ג"כ מבחי' יחוד זה, אך באמת א"א למטה להמשיך בחי' יחוד זה כי לפי שיחוד זה מבחי' גבוה מאד, וכשנפל בשבה"כ הנה הוא נמשך במקום הקליפות דוקא כמשל הארי' שהוא למעלה בחי' חסד פני ארי' אל הימין הנה למטה הוא חי' טמאה דוקא כו' לכן א"א להיות יחוד זה למטה (ועמ"ש מזה בבה"ז פ' תרומה על מאה"ז דקכ"ו, ושם בד"ה יעקב דהוה שלים), וכפי' הפשוט בפי' חסד הוא כו', וכנ"ל שמחמת תגבורת החסד דתהו נעשה מזה בשבה"כ למטה בחי' חסד לאומים.

וזהו לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים דוקא, פי' שהמשכת בחי' רב חסד שבא מחמת גדולתו העצמיות אינו יכול להיות נמשך כ"א למי שמשים עצמו כשיריים, משא"כ בחי' חסד דלאומים שהוא בחי' חסד דבחי' גיאות א"א להיות נמשך בו בחי' רב חסד שבא מחמת גדולתו העצמית כו', שזהו מ"ש כי גאה גאה ותרגומו גאה על גיוותניא, פי' שמתגאה עצמו לבלי הגלות על בחי' גיוותניא בחי' חסד דגסות, ור"ל לשבר אותם, וע"ד מ"ש (באיוב) ואם זרוע כאל לך עדה נא כל גובה וגאון, כ"א למי שמשים עצמו כשיריים בחי' חסד דמ"ה בחי' ביטול, הנה בבחי' חסד זה יכול להיות התלבשות בחי' חסד הבא מחמת עוצם גדולתו ית', וכמ"ש מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וכמשנ"ת לעיל.

וזהו מי אל כמוך נושא עון כו', ועכ"ז לשארית נחלתו היינו למי שמשים עצמו כשיריים דוקא מבחי' ביטול, והיינו אף שנמשך מבחי' גבוה מאד שמשם