ר

בלק"ת פ' צו בד"ה מצה זו, אלא מפני שהמדות הם בבחי' ביטול כמ"ש בס"י ולפני כסאו הם משתחוים, שהמדות דאצי' הם בטלים לאוא"ס לכן נק' חסד דאצי' בבחי' קטנות דהיינו מפני שהשפעת החסד דאצי' הוא מחמת ביטול מדת החסד לעצמותו ית' עי"ז נשפע החסד למטה (דוגמת כמו אברהם שמחמת שהי' שפל בעיניו שז"ע עפר ואפר לכן הי' משפיע כל הטוב והחסד לזולתו, ככה במדות דאצי' הנה השפעת מדת החסד הוא מחמת הביטול שלהם, ואברהם הי' מרכבה לבחי' חסד זה כו'. וכמו"כ הו"ע קטנתי מכל החסדים שאמר יעקב כמ"ש באג"ה סי' ב').

אכן יש בחי' רב חסד שהוא בחי' חסד הבא מחמת עוצם הגדלות וההתנשאות שמחמת עוצם גדלותו עי"ז משפיע בחי' הטוב והחסד לזולתו. ויובן זה ממלך בו"ד, הנה אנו רואים שמתנת והשפעת החסד של המלך הוא בלי שיעור, שמה שנחשב אצל אחר לדבר גדול ועושר מופלג, נשפע מהמלך במתנה לאחד ואינו נחשב אצל המלך כלל המתנה לדבר גדול כ"כ, והיינו מפני עוצם גדלות המלך אינו נחשב בחי' השפעה זו אצלו לדבר חשוב מחמת עוצם גדלותו, והמלך אשר הוא יותר גדול מתנתו יותר בשפע רב ואינו נחשב ג"כ לדבר חשוב. או יובן ממ"ש במ"א בד"ה עבדים היינו שפירורי הפקר של המלך עולה יותר מרכוש של שר חשוב, הנה זהו מחמת עוצם מעלת המלך לכן רכוש גדול כזה נחשב אצלו לדבר קטן עד שהם פירורי הפקר כו'. וככה יובן למעלה שהוא יש האמיתי ולגדולתו אין חקר כתיב שלגדולתו העצמי אין חקר וא"א להעריך כלל גדולתו לכן מחמת עוצם גדולתו ית' נמשך השפעת החסד בלי שיעור כלל.

והנה חסד זה נק' בשם גדולה שבחי' חסד זה הוא בחי' רב חסד שלמעלה באין ערוך מחסד דאצי' שנק' חסד זוטא מחמת שנמשך מבחי' הביטול שאינו נחשב בעיני עצמו כנ"ל, משא"כ בחי' חסד זה הוא מחמת עוצם הגדלות כו'.

והנה לכאורה צ"ל הלא נתבאר בכ"מ בת"א ובלק"ת בכ"ד בענין גדול הוי' כו' אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו, וכמ"ש בזח"ג ד"ה ע"א ובמק"מ שם