קצג

שלגבי בחי' זו מ"ת הוא רק ההתחלה לבד, ולכן יוהכ"פ שבו היו לוחות אחרונות הוא כפורים לפי שבפורים הי' גמר הקבלה והיינו ע"י המס"נ שלהם ולכן נא' וקיבל לשון יחיד, כי מחכ' ולמטה הוא בחי' ההתחלקות, וזהו"ע נודע בשערים כל חד לפום שיעורא דילי', שז"ע העבודה שע"פ השכל המושג הנה הוא נמשך בבחי' התחלקות המדריגות, אבל בחי' רעו"ד שהוא בחי' הרצון שלמעלה מן השכל לגמרי, והו"ע המס"נ שהי' בימי המן שנתדבקו בו ית' בבחי' רצון פשוט שלמעלה מן השכל וההשגה הנה בבחי' זו משתווים כל נש"י יחד כאלו אינו אלא רצון אחד מכולם יחד ולכן נא' וקבל ל' יחיד, ועמ"ש מזה בסוף הביאור שע"פ וקבל שבת"א].

ג) וזהו אסתר ירקרוקת היתה, דהיינו לפי שבגלות אין לה בחי' יופי שהוא בחי' יפת תואר יפת מראה, אלא שחוט של חסד משוך עליה, והיינו שנמשך לה מבחי' רב חסד. וזהו מ"ש שקר החן זה דורו של משה שהי' בבחי' חן אתעדל"ע מצד עצמו כמו שהי' יצ"מ וקרי"ס מצד אתעדל"ע. והבל היופי זה דורו של יהושע אף שהי' להם בחי' יופי בחי' יפת תואר ויפת מראה, מ"מ הוא רק בחי' הבל, דהנה קהלת אמר ז' הבלים הבל הבלים אמר קהלת, והיינו שז' הבלים הם כנגד ז' ימי בראשית