קפו

בערה"כ של הסה"ד שס"א נגד הקדושה הם כקוף בפני האדם, והוא היפך ה"א דקדושה], פי' קוף בפני האדם כי הנה איתא בספרים שהקוף הוא היפך בחי' הה"א, כי הה"א הוא בחי' ג' קוין ב' קוין מחוברים רומזים לבחי' מחשבה ודבור דקדושה והקו הנפסק רומז לבחי' המעשה דקדושה, ועמלק הוא היפך זה ממש שזהו פי' כקוף כמו תמונת קו"ף הוא ג"כ ב' קוין מחוברים אכן קו השלישי נמשך למטה, והיינו שממשיך המחשבה דיבור ומעשה בקליפות וזהו כקוף בפני האדם כי אדם הוא ג"כ מחדו"מ אל"ף בחי' מחשבה, ד' מ' הוא דבור ומעשה, ועמלק הוא בחי' קו"ף שממשיך בחי' מחדו"מ בקליפות, וזהו עמלק עמל קו"ף, פי' שהעמל שלו להמשיך בחי' הקו"ף דהיינו להיות רגליה יורדות מות, וזהו עיקר העמל שלו שזהו מ"ש ורהבם עמל ואון כו'.

ולכן נק' נבואה שלו ע"ד מקרה כו', כי הנה איתא בס"י ברית כרותה בין עשר אצבעות ידיו ובין עשר אצבעות רגליו ברית הלשון מכוון כנגד ברית המעור, והיינו שכמו שיש פגם בברית המעור כן יש פגם בברית הלשון, ולכן איתא בספרים שכאשר פוגם בברית הלשון אזי יוכל לבא ח"ו לפגם ברית המעור, והיינו כמו שפגם ברית המעור הוא כאשר יוצא השפע פנימית לחיצוני', כן הוא ממש ברית הלשון כאשר מדבר דברים בטלים אשר לא לה' המה וכ"ש רכילות ולה"ר, שנמשך ג"כ בחי' הדיבור שלו לבטלה שהדבור הוא ג"כ שפע פנימיות שנלקחה מן עצם הנפש כמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"י לרוח ממללא כו', כך יובן למעלה ג"כ שכאשר נמשך השפעת בחי' דבר נבואה לבלעם הוא כדוגמת מקרה כו' והיינו שנמשך הארת הדיבור למקום הקליפות, ויקר אלקים שבחי' זו נמשך מחמת בחי' אלקים כי יש ק"כ צירופי אלקים דקדושה, ולעו"ז יש ק"כ צירופי אלקים אחרים דקליפה, והנה מבחי' מ"ח צירופים אחרונים יכול בלעם ג"כ לקבל ולכן נק' בחי' מקרה כו', משא"כ גבי משה כתי' ויקרא ל' חיבה וכמ"ש בזהר ל' אוקיר אנוש מפז ל' יקר, והנה יקר וקיר דקדושה גימט' כתר, ולעו"ז קרי דעמלק ובלעם וקיר ברזל