קפה

העושה הציץ לאהרן כהנא רבא להיות כי משה המשיך בחי' תורה עי"ז ממילא נדחה החשך, זהב טהור הוא ע"ד מ"ש ממולח טהור קדש פי' מעורב טהור בקדש להיות נמשך בחי' קדש בטהור שבחי' זו היא שרש נש"י כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא.

ה) ופתחת עליו פתוחי חותם, הנה ארז"ל חותמו של הקב"ה אמת אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים, ואין אמת אלא תורה ונמשלה לחוצתם כמו החותם כאשר היא חקוקה על האבן טוב הנה מחמת רוב בהירות האבן אין יכולים לקרות האותיות כ"א עד שיחתום בהחותם על השעוה הנה מחמת גסות השעוה ניכרים האותיות היטב, אך עכ"פ הנה האותיות שעל השעוה הם האותיות ממש שעל האבן טוב, כך יובן בנמשל למעלה שהתורה הגם שירדה למטה ונתלבשה בדברים גשמיים הנה עכ"ז שורש התורה היא היא ממש כמו שהיא הגבה למעלה רק שנתלבשה בדברים גשמי' כו', ולכן ע"י בחי' התורה נדחה הרע של עמלק, וזהו חותם אותיות חומת והיינו שע"י החותם דתורה נדחה בחי' החומת בחי' קיר ברזל דעמלק, אך הנה כ"ז הוא כשהתורה הוא בחי' תורת משה דהיינו כשלומד התורה בבחי' ביטול כמו משה שהי' בבחי' ביטול כמ"ש ונחנו מה, כמו"כ צ"ל לימוד התורה ג"כ בבחי' ביטול, קדש להוי' פי' בפרדס שהוא בחי' המשכת קדש להוי'. וביאור הענין הנה יש קדש וקדוש, קדוש הוא בחי' קדש ו', המשכת בחי' הוא"ו כדי שיהי' אחריו בחי' ה' אחרונה שזהו מה שאומרים קדוש ק"ק ה' צבאות, והיינו שכדי שיהי' בחי' ה' צבאות זהו ע"י בחי' וא"ו, וזהו קדש וא"ו היינו המשכת הוא"ו, משא"כ בחי' קדש הוא מובדל, והנה כתיב שאו ידיכם קדש וברכו את הוי', וזהו בחי' קדש להוי' המשכת בחי' קדש להוי' בבחי' ברכה כמ"ש וברכו את הוי' שזהו בחי' ברכה והמשכה בשם הוי', ועוי"ל בפי' קדש להוי' ע"ד משארז"ל קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה א"כ שם הוי' גבוה מבחי' קדש, אך באמת שניהם אמת, כי הנה כתיב ויקרא הוי' הוי' שיש ב' שמות הוי' שם הוי' דלעילא ושם הוי' דלתתא, והנה לגבי בחי' שם הוי' דלתתא שהוא מקור להתהוות העולמות כנ"ל א"כ קדש להוי' הוא בחי' המשכה בשם הוי', אך לגבי שם הוי' דלעילא הנה בחי' קדש למטה במדרגה ולכן קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה כו', והי' על מצח אהרן כו' תמיד לרצון, פי' מצח חופה על המוחין פי' להיות כי אף כשמתבונן היטב ומוליד בנפשו בחי' אהוי"ר אשר עי"ז מאיר בחי' אה"ר הנה הוא רק בשעת התפלה אבל אחר התפלה החולפת ועוברת האה"ר לזה הוא בחי' המצח בחי' נצחון, והיינו שמחמת ההתבוננות יהי' נעשה אצלו ההסכם חזק להיות יתד תקוע במקום נאמן וזהו תמיד לרצון שההסכם שנעשה הוא תמיד כו', שגם לאחר התפלה שחולף ועובר ההתבוננות מ"מ ישאר ההסכם הנעשה ע"י התבוננות התפילה כו'.

וא"ו) ומעתה יובן מ"ש ויקרא אל משה, ובבלעם נאמר ויקר אלקים כו' לשון טומאה כמ"ש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה, שלכאו' צ"ל איך נופל הלשון מקרה על נבואה, שבלעם הי' נביא בלעו"ז נגד בחי' משה בקדושה, הנה על עמלק אמרו שהוא כקוף בפני אדם [והיינו כמ"ש במאו"א אות קו"ף סי' א' הובא