קפא

כלל, וממילא ההתהוות שנתהוה מבחי' הארה זו לא יתכן שיהי' בבחי' יש יותר מן בחי' זו עצמה המהוה אותה, ודי לבא מן הדין להיות כנדון, א"כ אין זה אלא מחמת ההסתר שהוא ית' אל מסתתר להיות נראה ליש ודבר, אבל צריך להבין שבאמת בטל היש לאין, וכענין וכל צבא השמים לך משתחוים]. ואח"כ יוכל לבוא ולהשיג בחי' דיעה עליונה איך דכולא קמי' כל"ח וכל מה שהוא קמי' יותר כלא חשיב יותר בבחי' ביטול אמיתי, וזהו כי עין בעין נראה אותיות אהרן כי אהרן ממשיך שיומשך בחי' עין דלעילא בחי' ד"ע בעין דלתתא בחי' ד"ת. וזהו ציץ לשון הבטה וכמו שפירש"י מציץ ל' ראה ראיתי כו' בחי' ראי' והיינו בחי' ראי' דדעת עליון.

ובאמת ב' הפירושים של ציץ הוא אחד, דהיינו כשיש בחי' ד"ת היינו בחי' ביטול היש לאין שהוא בחי' אהוי"ר הבאה מלמטלמ"ע בעבודת האדם כנ"ל, אזי נמשך ע"י אהרן כהנא רבא בחי' אה"ר להיות עין בעין נראה, שיאיר בחי' עין דלעילא בעין דלתתא, וזהו בחי' אה"ר הבאה מלמעלה בבחי' מתנה, וכמ"ש עבודת מתנה אתן כו'.

ג) והנה כמו"כ יש ב' בחי' אלו דד"ת ודעת עליון בתפלה, כי הנה תחלה הוא בחי' שמע, שם עי"ן, פי' עי"ן הוא ז' מדות כשהם כלולים מיו"ד, ושם עי"ן הוא בחי' הארה מעי"ן דהיינו בחי' מל' שהוא בחי' אין שממנו נברא העולם ליש כו', וזהו שמקדימין פסוד"ז דהיינו איך שהמלאכים וכל צבא השמים אומרים שירה ובטלים לפניו ית' שזהו מ"ש הללוי' הללו את ה' מן השמים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו כו', וזהו שאומרים עשר פעמים הללויה נגד עשרה מאמרות בכדי להתבונן כנ"ל שכל צבא השמים המה בטלים, ואזי גם הוא יוכל לבוא לבחי' ביטול היש שזהו ההתבוננות בבחי' שמע שם עי"ן בחי' ביטול היש ד"ת. ואח"כ בחי' ישראל הוא למעלה מבחי' ד"ת ע"ד מ"ש בן פורת יוסף בן פורת עלי עין למעלה מבחי' עי"ן דדעת תחתון, וע"י ההתבוננות בבחי' ה' אלקינו ה' אחד הוא בחי' ד"ע להכיר איך דכולא קמי' כלא חשיב, וזהו בחי' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ עכ"ז כולא קמי' כלא חשיב ובטלים לגבי בחי' אל"ף אלופו של עולם שהוא היש האמיתי כו', וכאשר מתחלה יש בחי' ד"ת ביטול היש דהיינו בחי' יחו"ת אזי יוכל לבא לבחי' ד"ע בחי' יחו"ע.