קפ

אהרן כו'. וזהו מ"ש בזהר שיש ד' בחי' דחילו ורחימו ורחימו ודחילו כנגד ד' אותיות הוי', והיינו כנ"ל שבחי' דחילו ורחימו הוא בחי' אהוי"ר הבאה בעבודת האדם מלמטלמ"ע והוא בחי' ו"ה של שם הוי', ובחי' רחימו ודחילו הוא בחי' אהוי"ר הבאה מלמעלמ"ט בחי' י"ה של שם הוי', ובחי' אהבה זו הבאה מלמעלמ"ט זהו בחי' אה"ר שממשיך אהרן כה"ג לנש"י, אך א"א לבוא לבחי' אה"ר הבאה מלמעלה כ"א שיהי' לו תחלה בחי' אהוי"ר מלמטלמ"ע ואז יוכל לקבל בחי' אהוי"ר הבאה מלמעלה [ע"ד מ"ש בת"א בד"ה ויקהל שרצון התחתון הוא כלי לבחי' רצון העליון המאיר ומתגלה בשבת, וע"ד בחי' חסד עולם דז"א הוא כלי לבחי' רב חסד דא"א כמ"ש בכ"ד, וע' בד"ה יביאו לבוש מל' שלא נדפס], וזהו ציץ ל' הארה והיינו שהוא בחי' הארת אור האה"ר הבאה מלמעלמ"ט.

והפי' הב' הוא ציץ מל' מציץ, מציץ מן החרכים ל' הבטה וראי', הנה כתיב כי עין בעין יראו (ישעי' נ"ב ח') וכתי' כי עין בעין נראה (שלח י"ד י"ד) נראה אותיות אהרן, והיינו כי אהרן ממשיך בחי' כי עין בעין. והענין הוא דהנה הבריאה יש מאין והיינו לפי שמלכותך מלכות כל עולמים וכמ"ש כי בי"ה הוי' צור עולמים וארז"ל במנחות ובמד"ר ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שהוא רק משני אותיות, וכמשל ענין המלוכה הוא רק מלך שמו נקרא עליהם, וזהו שאנו אומרים ישתבח שמך והיינו בחי' מל' כי המקור לכל התהוות הנבראים הוא מבחי' המל', וזהו מ"ש לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות א"ת שמות אלא שמות שהכל נברא רק מבחי' שם והארה, ולכן הוא בחי' יש מאין שנתהווה העולם ליש ודבר מבחי' אין. אך הנה כתיב כי אל דעות הוי' שיש ב' דעות ד"ת וד"ע והיינו כי ד"ת הוא כנ"ל שלמטה היש ולמעלה האין, וד"ע הוא בהיפוך שלמעלה הוא היש האמיתי ולמטה הוא בחי' אין, ובאמת צ"ל איך שייך לומר שהעולם וכל הנבראים המה בחי' אין הלא אנו רואים שלמטה הוא בחי' יש כו', אך הענין הוא מאחר ששרש ומקור בחי' הנבראי' הוא בחי' אין בחי' שם והארה כנ"ל שאינו תופס מקום כלל דבאמת כולא קמי' כלא חשיב (רק שאינו מושג בד"ת), א"כ גם מה שנברא ונראה העולם ליש ודבר אינו שהוא באמת יש ודבר כי הלא גם מקור המהוה בחי' זו הוא ג"כ רק בחי' אין, כ"א המכוון כך הוא שהגם שנראה העולם לבחי' יש ודבר כו', מ"מ יהי' בחי' ביטול היש לאין, והוא מחמת ההתבוננות זו עצמה מיני' ובי' איך שמקורה ושרשה הוא רק הארה בעלמא בחי' אין. [והרי הוא רק כמו ערך שם האדם לגבי עצמותו שאינו בערך