קעז

האדם בעבודה בחי' קרן הוא בחי' קבעומ"ש שהוא בחי' יראה. ולמעלה הוא בחי' מל' מלכותך מלכות כל עולמים. ופי' וירם קרן לעמו היינו שע"י בחי' יראה יגיע לבחי' אין כי אין מחסור ליריאיו, ובאמת א"א להגיע לבחי' אין כ"א ע"י יראה דוקא שהוא בחי' ביטול, כי אהבה הוא בחי' יש מי שאוהב, אבל יראה היא בחי' ביטול ולכן ע"י יראה דוקא יכול להגיע לבחי' אין שלמעלה מן השגה. וז"ע רוממות קרן והיינו כמו הפי' הג' בתיבת קרן שהוא מל' כי קרן עור פני משה והיינו ג"כ כנ"ל כי משה הי' בחי' מ"ה ונחנו מה דהיינו בחי' חכמה וכתיב כי מן המים משיתיהו, ופי' קרן עור פני משה הנה ההארת פנים הוא בחי' שלמעלה מן משה בעצם והיינו בחי' אין שלמעלה מן החכ' כו', שזה זכה ע"י התורה, לוחות העדות שקיבל בהר כמ"ש בס"פ כי תשא, וז"ע רוממות קרן כו'.

והנה בד"כ ענין בחי' הביטול דשמים ומרומים ומלאכיו וצבאיו הוא להמשיך בחי' חיות העולמות בחי' ובטובו מחדש בכ"י תמיד מע"ב שצריך להיות אתעדל"ת לזה והוא בחי' אתעדל"ת דנבראים ומלאכים שהוא בחי' השירה שלהם כמשארז"ל כל בעלי השיר יוצאין בשיר כו', וכמו"כ נש"י ע"י עבודתם במו"מ באמונה ממשיכים ג"כ בחי' חידוש הישנות וכמ"ש מזה בד"ה זכור את יום השבת שע"י העבודה במו"מ באמונה שז"ע מארז"ל גדול הנהנה מיגיעו (ברכות דף ח'), עי"ז ממשיכים בחי' ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב, ע' בד"ה זכור מקדשא וקיימא שבספר תרי"ח בסופו, ובד"ה זכור (ך"ו). וע"פ הקבלה הוא להמשיך זווג חיצוני דחו"ב שזיווגייהו תדיר לצורך קיום העולמות כי בינה נק' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש והחכ' נק' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצא וזיווגייהו תדיר שאל"כ הי' חוזר העולם לתהו ובהו ואעפ"כ צ"ל אתעדל"ת לזה והוא בחי' השיר והביטול של המלאכים כו'. וזהו ויעמידם לעד לעולם שבחי' זו נק' עומדים לפי שאין בה התחדשות כ"א חידוש