קעו

ברוחניות ומתענגי' מזיו השכינה חבירים מקשיבים לקולך קאי על מלאכי השרת שמקשיבים לשמוע מהם דברי תורה לכן בבחי' זו מקבלים שמים מארץ כו'.

וירם קרן לעמו, הנה כתיב יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו, וצ"ל מהו קדושיו דוקא, הלא כתיב יראו מה' כל הארץ, אך יראו מה' כל הארץ זהו מהוי' היינו בחי' יראה מרחוק, אבל את הוי' הוא קדושיו דוקא, כי פי' את הוי' שיהי' בטל וטפל לבחי' שם הוי' (כמ"ש במ"א בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה (תרח"י)), זהו ע"י קדושיו דוקא היינו ע"י מעשה המצות שמברכין עליהם אשר קדשנו במצותיו וצונו, פי' וצונו יש בו ב' פי' הא' לשון ציווי, והב' לשון צוותא וחיבור, כי בחי' בריאת העולמות הוא רק מהארה בעלמא אבל ע"י המצות נעשה צוותא וחיבור עם עצמיות אוא"ס ב"ה. וזהו כי אין מחסור ליראיו הנה אין הוא בחי' שאינו מושג כלל שהוא למעלה מבחי' סדר השתלשלות שסדר השתלשלות הוא מבחי' החכמה ואילך אבל אין הוא למעלה מן החכ' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא וע"י בחי' היראה יכולים לבא לבחי' אין כמשי"ת, כי אני הוא בחי' יראה הוא אותיות אין נעוץ סופן בתחלתן.

ובזה יובן ענין וירם קרן, כי הנה נודע ממ"ש בזהר על מארז"ל ובא לו לקרן דרומית מזרחית כו' ובא לו לקרן בקדמיתא שמתחלה צ"ל בחי' קרן ואח"כ יוכל לבוא לבחי' דרומית שהוא בחי' אהבה הלוך ונסוע הנגבה. וענין הקרן הנה הקרן יש בו כמה פירושים, הא' לשון קרן זוית, הב' לשון מלוכה כמו קרן חזית בדניאל, הג' ל' קרן עור פני משה, והנה ענין הקרן זוית אינו מהות בפ"ע כלל רק שהוא מחבר ב' הכתלים, כמו עד"מ דרום ומזרח הנה כל הנמשך בדופן דרום הוא דרום והנמשך בדופן מזרח הוא מזרח והקרן נק' מקום חיבורם זל"ז שאינו מהות בפ"ע כלל, וכמו"כ בחי' מלוכה נק' ג"כ קרן כמ"ש רמה קרני וארז"ל דוד שנמשח בקרן נמשכה מלכותו כו', ששרש המלוכה והקרן הוא מבחי' רמה בחי' ע"ק, וכן כתיב בדניאל (סי' ח' ה') והצפיר קרן חזית בין עיניו שקאי על מלוכה, והיינו מפני כי ענין המלוכה הוא ג"כ אינו מהות בפ"ע רק הוא בחי' חיבור המלך עם העם כי המלך הוא בפ"ע והעם המה בפ"ע וחיבורם הוא בחי' המלוכה ולכן נק' בשם קרן. ובנפש