קעג

שהז' רקיעים והארץ בטלים לבחי' אל"ף, ולמעלה הוא בחי' ביטול הז' מדות לאוא"ס שלאו מכל מדות, שז"ע שמתייחדין לעילא כו', ועי"ז נעשה כי כל בשמים ובארץ שנמשך בחי' כל שהוא בחי' הכלליות בשמים ובארץ, ופי' וענין כל הוא ע"ד מ"ש אמרו אליו כל תשא עון, פי' לפי שאתה כל וכלליות הכל דהיינו בחי' א"ס ב"ה הסוכ"ע שלמעלה מהחכ', כי מחכ' ולמטה יש התחלקות לפרטיות חכמה ומדות, אבל למעלה מן החכ' אין שום התחלקות, ולכן תשא עון, כמ"ש בלק"ת בד"ה שובה השני, וכמו"כ ע"י ההעלאה בבחי' לך הוי' ביטול המדות לבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות כו' עי"ז נמשך בחי' כל בחי' הכלליות מבחי' דלאו מכל אינון מדות כו' בשמים ובארץ. ועד"ז יובן איך ע"י בחי' הללו מן השמים נמשך שיהי' הללוהו במרומים ובמלאכיו וצבאיו שהוא בחי' בי"ע כמשי"ת לקמן. וזהו אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד, רק שזהו רק רזא דאחד, ולא כמו דאינון מתייחדין לעילא כמ"ש בסידור ע"ז. וע"ד זה הוא מה שאמרו השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, ופי' מה שאין בלבנו אלא אחד נמשך מבחי' מה שאין בלבך אלא אחד כו', כי ע"י ההעלאה מה שאין בלבך אלא אחד עי"ז נמשך שיהי' גם בלבנו בחי' אחד שע"י ההעלאה בחי' לך ה' ביטול המדות לבחי' שלאו מכל אינון מדות עי"ז נמשך כי כל בחי' הכלליות בשמים ובארץ וע"י בחי' שמים וארץ נמשך הביטול גם בי"ב בקר דבריאה כו'.

ד) וזהו ע"ד מי עלה שמים וירד ופי' בזח"ב ויקהל דקצ"ז ע"ב ששמים עולה לבחי' מי, וא"כ בחי' מי הוא למעלה מבחי' שמים והיינו כמ"ש מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שאינו בידי שמים, ולכאורה הלא דהע"ה ביקש יחד לבבי ליראה את שמך וכמו"כ אנו מבקשים ויחד לבבינו ליראה, אך הענין דבחי' יראת שמים אינו בידי שמים כ"א הוא תלוי בבחי' מי שלמעלה מבחי' שמים, שבחי' מי הוא בחי' שאינו