קסו

סק"ד ודבוקים בו, משא"כ עוכומ"ז בהנחל כו' בהפרידו כו' כמ"ש הט"ז שם. והענין דכתב הרמ"ז פ' צו דכ"ח ע"א בשם הפע"ח בכוונת ברוך אלקינו שבראנו לכבודו שהתורה שלנו היא מן הבריאה ואמנם הוא ז"ל פי' שהיא מבחי' פנימי' אצי' המושפע לבריאה כו', ועמ"ש בזה הרמ"ז פ' וארא כ"ג ב', ועד"ז פי' בפ' בראשית דף ד' סע"ב ע"פ ואשים דברי בפיך בענין ד' בחי' פרד"ס אשר פר"ד מתקן בי"ע כו', והיינו להיותם מאצי' שבבי"ע כנ"ל, ועמ"ש בלק"ת פ' עקב בד"ה ולהבין שרש טעם כו' ברית ותורה לבהמ"ז שם פ"ג בפי' ועל תורתך שלמדתנו תורתך היא תורה דאצי' ושלמדתנו הוא בחי' התורה דבי"ע כו', והיינו שבחי' פר"ד שבתורה הוא המתקן בחי' ומשם יפרד כו', ע"ד ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך כו', וכמ"ש מכ"ז ע"פ ויאמר לו יהונתן מחר חדש, ולכן שייך ע"ז שנתן כי נמשכה לעולם הפירוד, וזהו מתנה יש לה הפסק ע"ד הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהו, הגם דבאד"ר נשא קלח"א משמע דהיינו בחי' ז"א ובחי' עתיק יומין וה"ע ממכ"ע וסוכ"ע, אך כי הפסיק ה"ע והבדילה הפרוכת [ובמקדש היו י"ג פרוכת] ובחי' פרוכת הוא ג"כ המפסיק בין אצי' ובין בי"ע.

וזהו שארז"ל והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, ופי' במד"ש כי האומר לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, והיינו כי ירושה אין לה הפסק אבל מתנה יש לה הפסק. וצ"ע דהכתיב מורשה קהלת יעקב וארז"ל סנהדרין דצ"א סע"ב מורשה היא לכל ישראל משי"ב, וכן פי' בזהר יתרו דפ"ג ע"ב לאמר למהוי ירותא לכולא דכתיב תורה צוה לנו משה מורשה, וזה לכאורה סותר המשנה שאינה ירושה לך.

וי"ל כמ"ש בד"ה יונתי בענין ואנכי איש חלק ב' חלקים, ע"כ מצד הנשמה שבאצי' שהוא ז"א דאצי' אזי התורה ירושה היא כי אלפים הם חו"ב וז"א אחסנתי' דאו"א ירית ושרשו מחו"ב דא"א אוירא דכיא ואשא דכיא מימינו אש כו', וע' אמור