קסג

אהי', משם דוקא נמשך הכח שיהי' נמשך אתעדל"ע רמ"ח אברין דז"א ע"י קיום המצות גשמיות, והיינו כי אשר אותיות ראש כמו עד"מ הראש מושל ושולט על הרמ"ח אברים להנהיגם כרצונו אף נגד טבעם [ועמ"ש במ"א בביאור על סש"ב פך"ג מענין שבטרדא גדולה שולט הרצון גם על הכחות כמו כח הדוחה וכדומה, וע' בד"ה ונשב בגיא], כך מבחי' אשר נמשך שיהי' קדשנו במצותיו וצונו וכמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי כו', ועמ"ש מזה בד"ה לסוסתי ברכבי גבי והוא כחתן יוצא מחופתו. אמנם מה שהמשיך יעקב אבינו חכמה עילאה בעבודתו במקלות וברהטים שהמשיך המוחין בז"א כמ"ש בזהר ויצא דקס"א ע"ש במק"מ, והן הן דוגמת ד' בתי תפילין מאחר שאינה מצוה ולא הורד ממנו ית' להתלבש ברהטים ובמקלות, רק שהוא אבינו יעקב הכין נפשו במס"נ ועשה יחודים עליונים באצי' עד שגרם בהעלאת מ"ן שלו המשכת חכמה דאצי' בנפשו ממש, וע"פ עובדא הנ"ל כמו אופן התפילין, אבל מאחר שאין זה מצות המלך הקב"ה להיות הרהטים כמו תפילין רק שאבינו יעקב להיותו מרכבה המשיך זה, הרי אין המשכה זו רק לפי ערך ההעלאת מ"נ לכן אין בזה המשכת והתלבשות עצמות ומהות חכמתו ית' כ"א רק הארה בעלמא כו', וכמו עד"מ הארת החכמה ע"י הדבור שאין בזה רק הארת החכמה ולא העצמות כו', וכמו שהמלאכים ביקשו התורה ולא ניתנה להם, והרי הם אומרים קדוש בכלות הנפש עכ"ז אין ממשיכים רק הארת חו"ב ולא העצמות כמ"ש בת"א בביאור ע"פ זכור ושמור בדבור א' נאמרו שם דק"כ ע"ד בד"ה אך ההפרש כו' [ולכן במלאכים נאמר רק זכר רב טובך יביעו שרק זכר מבחי' רב טוב יביעו המלאכים כמ"ש בסידור ע"פ בדף נו"ן סע"ב וע"ג (ד' זיטאמיר), משא"כ בישראל נא' ורב טוב לבית ישראל].

וזהו מ"ש ברבות בשה"ש ע"פ לריח שמניך טובים כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך מאתיים וארבעים ושמונה מ"ע כו', ור"ל ריחות היו כמו הריח מהפרי שאין בו עצמיות ומהות הפרי כלל רק ריח שאינו אלא כמו הארה ולא העצמות כמו"כ בהמשכתם לא האירה עצמיות ח"ע של אור א"ס ב"ה