קסב

אבל לנו ניתנה התורה במתנה מלמעלה למטה כמו ע"י תפילין אנו ממשיכים המשכת אור א"ס בחכמה שבפ' קדש שבתפילין מלובש בה חכמה ובפ' והי' כי יביאך בינה, וכשאדם מניח תפילין ממשיך המשכת אור א"ס בחכ' עילאה אף אם אין לו חלק א' מאלפי אלפים מהביטול של אברהם, נמצא לא שייך לומר ע"ז שבאתעדל"ת ממש נמשך אתעדל"ע זו אלא זהו ע"ד מתנה ממש שאור א"ס ב"ה נמשך מעצמו מלמעלה למטה ע"י קיום מצוה זו, שהרי אין ההעלאות מ"נ שע"י המצוה מערך ההמשכה כלל, וכמ"ש ג"כ במ"א בת"א בפ' בשלח סד"ה לסוסתי בענין אך הנה יש עוד אתעדל"ע שהם אותיות זכרים שהם באים שלא ע"י אתעדל"ת כלל כו' והוא בחי' שמחה של מצוה מרוב כל כו' שהוא ההמשכה מבחי' תר"ך עמודי אור כו' ע"ש. וזהו ענין ותתן לנו הוי' אלקינו כמ"ש בד"ה האזינו השמים (השלישי). ומלבד שזה בא שלא ע"י אתעדל"ת, עוד זאת שההמשכה באה ממקום עליון יותר למעלה מהבחי' שאתדעל"ת מגעת שם, כנז' בד"ה לסוסתי הנ"ל בענין קרי"ס שלהיות הפך ים ליבשה זהו מבחי' ואתם תחרישון, כי כל האתעדל"ת מגעת רק עד חכמה, משא"כ בחי' כתר הוא למעלה מאתעדל"ת כו' (עד"מ מה שהרב משיב לתלמיד ע"פ שאלתו, אף שזהו משכל הרב מ"מ התשובה לפי ערך השאלה, משא"כ מה שהרב משפיע מעצמו שכל וסברא עמוקה אף שילבישנה במשלים מ"מ היא מעצמות שכל הרב ממש).

ועד"ז יובן כאן דהיינו שבתורה נמשך מעצמיות ומהות חכמתו ית' פי' מן כח מהות חכמתו ית' נמשך ונתלבש באותיות התושב"כ, וכמו פ' קדש שבתפילין שמלובש בה חכמה עילאה מאחר שנמשך ונתלבש בה מרצונו וחכמתו ית' בבחי' מתנה בלי התעוררות הנבראים הוא עצמיות ומהות חכמתו ית' חכים ולא בחכ' ידיעא, רק שהוא כמו שהרב מלביש שכלו העמוק במשל כמ"כ פ' קדש הוא עד"מ כמו לבוש ומשל, אבל עכ"ז בה מלובש עצמיות חכ' עילאה, וכמו בהטפה מלובש עצמיות חב"ד עד שמוליד בדומה לו, וכמ"ש בפי' אשר קדשנו במצותיו וצונו שזה שבאתעדל"ת של קיום המצות גשמיות יהי' נמשך אתעדל"ע המשכות רמ"ח אברים דמלכא ז"א [דאצי' כי ז"א הוא בעל ט' ספירות, וט' פעמים ט' וראש תוך סוף וה' חסדים המגדילי' עולה רמ"ח] זהו נמשך מבחי' אשר הוא תענוג העליון בחי' עת"י המאיר בחו"ב אהי' אשר