קסא

שהוא ע"ד (איוב ל"ד י"ד) אם ישים אליו לבו כו' רוח אמשיך רוח כו', וכמ"ש בד"ה וקבל היהודים בענין פי' קיים אברהם כו' דהיינו ע"י שהי' הלוך ונסוע שהוא בחי' רצוא ושוב כו', וזהו ממש ענין רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שהן הן בחי' רצוא ושוב כו', ע"ש, ולכן רצוא ושוב גימט' תורה. וכמ"כ נת' ענין זה בד"ה וכל העם רואים את הקולות, עוד נת' ענין זה בד"ה משה ידבר דמ"ש באברהם וישמור משמרתי מצותי דהיינו שגרם ירידת והמשכת אוא"ס ב"ה והתלבשותו במדת החכמה וחסד ע"י שהי' שפל רוח מאד שזהו מדת חכמה כח מ"ה, וזהו אברהם אבר מ"ה, וע"י שהרבה חסד בעולם ויטע אשל כו' (וכמ"ש בס' הבהיר אמרה מדת החסד כ"ז שאברהם בעולם לא הוצרכתי כו'). גם ע"ד מ"ש בפי' ויעל אברם ממצרים בד"ה בחדש השלישי, נמצא מה שהמשיך אברהם אור א"ס בחכמה זהו ע"י אתעדל"ת בביטול עצום בבחי' ואנכי עפר ואפר כו', ואם לא הי' הביטול עמוק כ"כ לא הי' יכול להגיע ולעורר המשכה זו, וזהו ענין שהם השיגו ע"י עבודתם מלמטה למעלה ע"י שהיו בבחי' מרכבה ממש, ועמ"ש בענין מארז"ל במדרש פ' חיי פ"ס יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים כו'.