קנד

הוא ג"כ רק בחי' אין, כ"א המכוון הוא שהגם שנראה העולם לבחי' יש אעפ"כ יהי' בחי' ביטול היש לאין, מחמת ההתבוננות איך שמקורה ושרשה הוא רק הארה בעלמא בחי' אין, והרי הוא רק כמו ערך שם האדם לגבי עצמותו שאינו בערך כלל, וממילא ההתהוות שנתהוה מבחי' הארה זו לא יתכן שיהי' בבחי' יש יותר מן בחי' זו עצמה המהוה אותה, ודי לבא מן הדין להיות כנדון, א"כ אין זה אלא מחמת ההסתר שהוא ית' אל מסתתר להיות נראה ליש ודבר, אבל צריך להבין שבאמת בטל היש לאין, וכענין וכל צבא השמים לך משתחוים, ואח"כ יוכל להשיג בחי' דיעה עליונה איך דכולא קמי' כל"ח וכל מה שהוא קמי' יותר כלא חשיב יותר בבחי' ביטול, וזהו כי עין בעין נראה אותיות אהרן כי אהרן ממשיך שיומשך בחי' עין דלעילא בחי' ד"ע בעין דלתתא בחי' ד"ת כו'. וזהו ציץ לשון הבטה וכמו שפרש"י מציץ ל' ראה ראיתי כו' בחי' ראי' והיינו בחי' ראי' דדעת עליון.

ובאמת ב' הפירושי' של ציץ הוא אחד, דהיינו כשיש בחי' ד"ת היינו בחי' ביטול היש לאין שהוא בחי' אהוי"ר הבאה מלמטלמ"ע אזי נמשך ע"י אהרן כהנא רבא בחי' אה"ר להיות עין בעין שיאיר בחי' עין דלעילא בעין דלתתא, וזהו בחי' אה"ר הבאה מלמעלה בבחי' מתנה וכמ"ש עבודת מתנה אתן כו'.

ב) והנה כמו"כ יש ב' בחי' אלו בתפלה, כי הנה תחלה הוא בחי' שמע, שם עי"ן, פי' עי"ן הוא ז' מדות כשהם כלולים מיו"ד, ושם עי"ן הוא בחי' הארה מעי"ן דהיינו בחי' מל' שהוא בחי' אין שממנו נברא העולם ליש כו', וזהו שמקדימין פסוד"ז דהיינו איך שהמלאכים וכל צבא השמים אומרים שירה ובטלים לפניו ית' שזהו מ"ש הללוי' הללו את ה' מן השמים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו כו', וזהו שאומרים עשר פעמים הללוי' נגד עשרה מאמרות, בכדי להתבונן כנ"ל שכל צבא השמים המה בטלים, ואזי גם הוא יוכל לבא לבחי' ביטול היש שזהו ההתבוננות בבחי' שמע שם עי"ן בחי' ביטול היש ד"ת. ואח"כ בחי' ישראל הוא למעלה מבחי' ד"ת ע"ד מ"ש בן פורת יוסף בן פורת עלי עין למעלה מבחי' עי"ן דדעת תחתון, ואח"כ ע"י ההתבוננות בבחי' ה' אלקינו ה' אחד הוא בחי' ד"ע איך דכולא קמי' כלא חשיב, וזהו בחי' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ עכ"ז כולא קמי' כלא חשיב ובטלי' לגבי בחי' אל"ף בחי' אלופו של עולם שהוא היש האמיתי כו', וכאשר מתחלה יש בחי' ד"ת ביטול היש דהיינו בחי' יחו"ת, אזי יוכל לבוא לבחי' ד"ע בחי' יחו"ע.

ועפ"ז יובן ענין חטא דור המדבר במה שאמרו היש הוי' בקרבינו אם אין, וארז"ל במד"ר ובילקוט רמז רס"ב משל לבן שהי' מורכב על כתפו של אביו ושאל