קנ

שנקראים ימים ראשונים וכמ"ש וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות, והיינו לפי שששת ימי בראשית נמשכים מבחי' חכמה וכמ"ש בראשית ברא ות"י בחוכמתא ברא. וביאור הענין יובן ע"פ מה שארז"ל במד"ר כל תולדת שבמקרא חסר חוץ מאלה תולדות השמים והארץ ואלה תולדות פרץ, והיינו שעולם על מלואו נברא דהיינו שמתחלה הי' מאיר גילוי אוא"ס וכמשארז"ל עיקר שכינה בתחתונים היתה, וז"ע אור שבעת הימים, וזהו משארז"ל אור שנברא ביום ראשון הי' אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, רק אח"כ ע"י חטא עה"ד נחסר כו', אך אלה תולדות פרץ הוא ג"כ מלא לפי שתולדות פרץ קאי על לע"ל שאז יאיר ג"כ גילוי אא"ס כמו בששת ימי בראשית וכמ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה כו' ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ולכך הוא מלא, וע"כ נקראים ששת ימי בראשית ימים ראשונים ימי קדם לפי שאז הי' מאיר גילוי אלקות בעולם.

ועפ"ז יובן מה שהי' ברה"ע בששה ימים, דלכאו' אינו מובן למה נבה"ע בששת ימים, ואף שהי' צריך שיהי' נברא בעשרה מאמרות וכמו שארז"ל באבות פ"ה והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא כדי להפרע כו' וליתן שכר טוב כו', אעפ"כ הי' יכול לברוא העולם בע"מ ביום אחד, ולמה הי' צריך שיהי' נברא בששת ימים דוקא, והענין הוא דלכך נברא בששת ימים כדי שיהי' אח"כ בחי' שבת שאם לא הי' נברא בששת ימים לא הי' מדרגת השבת שהו"ע כי בו שבת, ע' בד"ה זכור את יום השבת לקדשו (ך"ז), וכדי שיהי' בחי' השבת ע"כ נברא בששת ימים כו'. ועוד י"ל דלכך נברא בששת ימים, דהנה עולם הוא בחי' מקום, והנה מקום כולל ששה קצוות מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום, והנה שרש הו"ק אלו הוא מבחי' ששה קצוות עליונים בחי' ששה מדות כו' לך ה' הגדולה והגבורה, וע"כ נברא בששת ימים לפי שבכל יום הי' מאיר מדה אחת שבה נברא כו'.

והנה בתחלה היו מאירים הששה מדות בגילוי, וז"ע תולדות מלא כי העולם על מלואו נברא, ואח"כ ע"י חטא עה"ד נעשה תולדת חסר וי"ו שאינם מאירים הששה מדות בגילוי, ונעשו ששת ימי החול בחי' חולין, והעבודה היא להמשיך מבחי' ימים ראשונים בגילוי שיהי' מאיר הששה מדות בגילוי גם למטה. וזהו משארז"ל כד אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות תו לא צריכת, שצריך להמשיך למטה גם בבחי' ז' רקיעים וארץ גשמיי' שיהי' ג"כ בבחי' אחד בבחי' ביטול לאלקו', וכמ"ש הנה מקום אתי שהמקום הוא בטל בתכלית לאלקות וכמשארז"ל הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו שהמקום הוא בטל לאלקות, והיינו לפי שמאיר המדות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.