קמט

רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, והיינו כי שמים הוא בחי' אש ומים בחי' מדות, ואביהם שבשמים הוא בחי' חכמה כי חכ' נק' אבא שרש כל האצי', וישראל ממשיכי' בבחי' חכ' ומדות, וז"ע ויטע אשל כי האדם עץ השדה.

והנה בתורה יש ג"כ בחי' זו וכמשארז"ל (מנחות דק"י ע"א) אמר ר' לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה כו' (צו ז' ל"ב) כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, והיינו לפי שתורה נק' ג"כ אדם וכמ"ש זאת התורה אדם, וזהו"ע רמ"ח מ"ע שהוא רמ"ח אברין דמלכא בחי' אדם, וע"י התורה נמשך המשכה זו ג"כ כי ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקודב"ה, והיינו לפי שכדי שיומשך המשכה מאוא"ס ויוכלו לקבל הוצרך להיות נמשך בבחי' כמראה אדם כדי שיוכל לקבל, וע"כ נמשך המשכה זו בבחי' תורה שנק' אדם כו', וזהו שהתורה נק' לחם וכמ"ש לכו לחמו בלחמי דהיינו שמחבר אוא"ס עם נש"י כמו שהלחם מחבר הנשמה עם הגוף כמו"כ התורה מחבר אוא"ס עם נש"י וישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקודב"ה. וזהו ויטע אשל שע"י אכילה ושתיה שהאכיל והשקה אברהם למטה עי"ז ויטע אשל שהמשיך בבחי' כמראה אדם כי האדם עץ השדה.

והנה האשל זה בעבודה ישנו ג"כ בק"ש, דהנה בק"ש עם ג' תיבות ה' אלקיכם אמת יש רמ"ח תיבין שהוא בחי' רמ"ח אברין של אדם העליון שעל הכסא, ולבד הג' תיבות הנ"ל יש רמ"ה תיבות וז"ע אשל ברמ"ה. וגם י"ל שג' פרשיות דק"ש הם כנגד בחי' ראש גוף ורגל שישנם באדם כו', והנה בק"ש יש שבעה ברכות וכמ"ש שבע ביום הללתיך שהו"ע שבע ברכות דק"ש בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, וזהו ענין באר שבע כו' ששם נטע את האשל, ונמצא שהאשל יש ג"כ בק"ש כו'.

ד) ומעתה צ"ל מ"ש במד"ר שאשל הוא ל' שאל, והענין הוא דהנה כתיב כי שאל נא לימים ראשונים, והנה ימים ראשונים הוא בחי' ששת ימי בראשית

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.