קמח
נפש הבהמה וכן אפי' אצי' לגבי בריאה אף שהם רחוקים מאד לפי שאצי' הוא בבחי' איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד מ"מ הם בבחי' ערך לפי שמחכ' דאצי' אף שהיא בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, וחכ' דבריאה הוא בבחי' חכמה ידיעא, מ"מ מבחי' חכ' דאצי' נתהוה חכ' דבריאה וע"כ הוא בבחי' ערך, משא"כ עצמות אוא"ס אין ערוך אליו כלל וכמ"ש אין ערוך אליך כי מי בשחק יערוך לה' (וע' בת"א בד"ה פתח אלי' מבאר היטב ההפרש בין התהוות חכ' דבריאה מחכ' דאצי' ובין התהוות חכ' דאצי' מבחי' הכתר, וע"ש בדף ך"ד ע"ג וז"ל שחכ' דאצי' היא במהותה ועצמותה בפו"מ המתלבשת בבחי' הפרסא וגורמת התהוות חכ' דבריאה כו', הרי חכ' דבריאה אע"פ שהיא אור חדש מ"מ כבר יש לה איזהו ערך ויחוס עם חכ' דאצי', משא"כ בחי' צמצום אוא"ס להיות אצי' היינו התעלמות האור והעדרו עד שאינו עולה בשם כלל כנ"ל ולכן נק' חד ולא בחושבן עכ"ל, ולכן) אפי' אצי' אין ערוך אליו כלל, כי אצי' הוא רק הפרשת הארה בעלמא וכמ"ש במשה ויאצל מן הרוח אשר עליו על ע' זקנים שהוא רק הפרשת הארה כו', וע"כ אין ערוך אליו כלל יותר משאין ערך טפה בים אוקיינוס. והנה כשמעמיק דעת בזה עי"ז נעשה לו צמאון ותשוקה לעצמות אוא"ס ולא יחפוץ בשום דבר כיון שהכל הם אין ערוך לך כלל ואפי' לא כטפה א' לבד ג"כ וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שלא יהי' לו שום חפץ ורצון לא בג"ע התחתון ולא בג"ע העליון שז"ע שמים וארץ כ"א לו לבדו. והנה חפץ הוא בחי' פנימי' הרצון כי רצון הוא רק חיצוני' לבד וכמשארז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני שאף שהוא ע"י כפי' נק' רצון כו', משא"כ חפץ הוא בחי' רצון פנימי בבחי' אהבה וחשק וכמ"ש רק באבותיך חשק ה'. וזהו שאנו מאריכין ואומרים אמת ויציב ונכון וקיים כו' ונחמד ונעים כו' והיינו כדי שיגדל ויתאמת האהבה לה' בבחי' פנימי' הרצון והחשק כו'. והנה עי"ז גם נה"ב נכלל ג"כ באש אהבה זו ונכלל לה' בבחי' אהבה בכל לבבך בשני יצריך, שמצד אריכות ההתבוננות גם הנה"ב יסכים לזה ג"כ כו', וזהו"ע המרכבה שבתפלה כו'.
וזהו מ"ש רכב אלקי' רבותיים אלפי שנאן, שנאן הוא בחי' שור נשר ארי' אדם (כי נו"ן פשוטה הוא בחי' אדם כמ"ש בזהר בראשית די"ח סע"ב נו"ן פשוטה, נו"ן דא איהו אדם, פשיטו דאתכליל כחדא ברזא דכר ונוקבא, וכ"ה בזהר פ' עקב דרע"ד א', ובזהר פ' בהעלותך דקנ"ח ע"א נו"ן פשוטה כללא דדכר ונוקבא), וזהו מ"ש והניף את קרבנו לפני הוי' שהעלאת הקרבן מגיע לפני הוי' לעצמותו ומהותו כו', וע"י העלאה זו נמשך אח"כ המשכה בשם הוי' שז"ע מ"ש ריח ניחוח להוי' ריח הוא בחי' העלאה ועי"ז ניחוח להוי' המשכה בבחי' שם הוי'. וזהו ג"כ מ"ש רז"ל (זבחים פ"ה) העולה קדש קדשים, לפי שעולה למעלה בבחי' עצמות אוא"ס ממש. וזהו שארז"ל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.