קמז
סוכ"ע ומסיום הקו כו', וע"כ עי"ז שמקריבין הבהמה גשמי' ע"ג המזבח עי"ז אתהניין מעיקרא ושרשא דילהון (ופי' מעיקרא ושרשא דילהון כי חיות המרכבה הם ג"כ מבחי' התהו והיינו ממה שנתברר מבחי' התהו כמ"ש במ"א ולכן הם בחי' בהמות וחיות כו' כמ"ש במ"א), ועי"ז נעשה והחיות נושאות את הכסא דהיינו האדם שעל הכסא לבחי' עצמות אוא"ס שלא אדם הוא כו'.
ג) והנה עכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו א"כ יש בתפלה ג"כ בחי' העלאת המרכבה, והענין הוא דהנה תפלה הוא כדי להפוך ולהעלות את נה"ב כמו שהיו מעלין הבהמה ע"ג המזבח, כמו"כ העבודה הוא להעלות את נה"ב ג"כ, ששרש נה"ב הוא ג"כ מבחי' פני שור שבמרכבה רק שהוא מבחי' פני אדם שבפני שור, וארי' דאכיל קרבנין זהו אהבה הבאה מלמעלה, כי אריה הוא אור י"ה דהיינו אהבה הבאה מלמעלה, ובחי' פני אדם זהו"ע בחי' דעת שמעמיק דעת בהתבוננות גדולת אוא"ס ב"ה כי אדם הוא מבחי' דעת, ובחי' נשר זהו"ע התעוררות רחמים שמעורר רחמים רבים על נה"א שז"ע מה שאנו אומרים ברחמיך הרבים רחם עלינו וכן אבינו אב הרחמן המרחם כו' וכדומה וכמ"ש כנשר יעיר קנו כו', ונמצא שיש בבחי' תפלה ג"כ בחי' מרכבה עליונה.
והנה ענין בחי' הדעת שזהו כנגד בחי' פני אדם כנ"ל זהו"ע התבוננות שבק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, אחד פי' בזהר אנת הוא חד ולא בחושבן, ופי' ולא בחושבן היינו שאין ערוך אליו כלל כי חשבון הוא בחי' ערך כמו למשל א' לגבי אלף הוא ערך אחד כמו אלף לגבי אלף פעמים אלף אפי' א' לגבי אלף אלפי אלפים הוא ג"כ ערך, ואפי' טפה בים אוקיינוס נק' ג"כ ערך לפי שיכולים לשער כמה טפות יש בים כמו שאמר ר"י יכולני לשער כמה טיפות יש בים, וע"כ כיון שהוא בגדר חשבון הוא בבחי' ערך, משא"כ עצמות אוא"ס הוא אנת הוא חד ולא בחושבן שאינו בבחי' ערך כלל, כי זה מה שהוא בגדר חשבון וערך זהו רק בבחי' השתל' לבד, כמו עד"מ נפש הבהמה שנשתלשלה מבחי' פני שור שבמרכבה אף שהוא ריחוק הערך מאד כנ"ל מ"מ הוא בבחי' ערך לפי שעכ"פ נשתלשל מבחי' פני שור
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.